כיצד נפתח בשבת מקרר ששכחו לנתק בו את הנורה?

הדף היומי בהלכה כ' באלול סימן רנ"ג מאמצע סעיף ה' הגה "ולכן נוהגים" עד אמצע סעיף ה' הגה "וסמיכה בכירה"

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



סימן רנ"ג סעיף ה' [ברמ"א]

- דין כירה ותנור לתן עליה הקדרות בערב שבת –

תבשיל לח שנצטנן לגמרי, מותר לומר לגוי להחזירו לאש? | באיזה אופן מותר לומר לגוי לחמם בשבת תבשיל שנצטנן?

למדנו בשיעור הקודם בדברי הרמ"א, שכל מה שאסור לעשות ע"י יהודי, אסור גם ע"י גוי, ואפילו איסורי דרבנן, וכשם שאסור ליהודי להחזיר קדירה ע"ג הכירה, כך אסור לו לומר לגוי לעשות זאת, וכ"ש כאשר מדובר על איסור דאורייתא כגון לבשל בשבת, כשם שליהודי אסור, כך אסור לו לומר לגוי שיבשל עבורו בשבת, ולכן, קדירה שיש בה תבשיל שנצטנן, וסתם תבשיל הכוונה שיש בו רוטב, אמנם אין בישול אחר בישול, אבל כל זה בתבשיל יבש, אבל בלח שנצטנן, אנחנו מחמירים כהשיטות שיש בישול אחר בישול, אא"כ לא נצטנן לגמרי, שאז גם בלח אין בישול אחר בישול, אבל נצטנן לגמרי שיש בא"ב, כשם שליהודי יש איסור להחזירה ע"ג האש, כך אסור לו לומר לגוי לעשות זאת, ויש בזה חשש איסור דאורייתא ליהודי ודרבנן לגוי.

באופן שיש לאדם תבשיל שנצטנן ורוצה לחממו לסעודת שבת, והרי אסור לו גם לבקש מן הגוי, אומר הרמ"א, שיבקש מהגוי שיעמיד את הקדירה ליד תנור חימום, ותיכף תבוא השפחה ותדליק אש בתנור כדי לחמם את הבית, שהדבר מותר לשפחה לעשות, כי הכל חולים אצל צינה, ואע"פ שאמירה לעכו"ם אסורה, בכ"א כלפי צינה הכל חולים, וממילא עי"ז תתחמם הקדירה, ואע"ג שלמדנו שכל מה שאסור ליהודי לעשות, אסור לו גם לבקש מן הגוי, ואיך הדבר מותר? כיוון שהשפחה לא מתכוונת לחימום התבשיל, אע"פ שבפסיק רישא, דהיינו, הדבר מוכרח שהיא גם תחמם את הקדירה שנמצאת שם, פס"ר באמירה לעכו"ם מותר, וא"כ קשה, מדוע צריך לבקש מן הגוי שיניח הקדירה ליד התנור, ולא עושה זאת היהודי בעצמו? י"ל שאסור ליהודי להניח קדירה ע"ג כירה אפילו שאין בה אש וחבירו יבעיר בה אש, אלא רק לגוי מותר, ולכן יעשה כנ"ל, ומדגיש המ"ב שזה הכל כאשר התבשיל מונח ליד תנור שאין הדרך לחמם בו אוכל, אבל אם הדרך לחמם בו אוכל אסור כי כוונת השפחה היא גם בשביל התבשיל.

 

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים