השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
תבשיל חם שלא מבושל כדי הצורך, האם מותר להניחו ע"ג קדירה טמונה?
האם בבצק יש איסור ממרח? • סיר המבושל כל צרכו, מותר להניחו ע"ג סיר שעל האש? • ומה הדין בדבר יבש המבושל כל צרכו ורוצה להניחו ע"ג מיחם שעל האש • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שי"ח סעיף ו' – סעיף ח' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
שיטת השו"ע, שמותר לקחת קדירה שיש בתוכה תבשיל שלא נתבשל כל צרכו, ולהניח את אותה הקדירה ע"ג קדירה תחתונה טמונה, כדי שהקדירה הטמונה תחמם ותשמור על החום של הקדירה העליונה, ולא חוששים שמא החום המועט של הקדירה התחתונה הטמונה, ישפיע ויוסיף בבישול על הקדירה העליונה שלא נתבשלה כל צרכה.
השו"ע מדגיש, שמדובר בכלי שיש בו דבר חם שהיד סולדת בו, וטעם הדבר שהשו"ע מדגיש זאת מבאר המ"ב, שאם היה מדובר בתבשיל שהצטנן, הרי שיטת השו"ע לעיל בסעיף ד' שתבשיל שהתבשל והצטנן יש בו משום בישול אחר בישול, ולכן קדירה שיש בה תבשיל שהוא לח, אע"פ שהוא התבשל, כיוון שהוא הצטנן והחום שלו הוא פחות מיד סולדת, אסור להניחו ע"ג קדירה טמונה, כיוון שחוששים שהחום של הקדירה הטמונה יבשל את הדבר הלח שבקדירה העליונה, ולכן הדגיש השו"ע שמדובר בקדירה חמה אלא שהיא לא מבושלת כל צרכה, ובזה לא חוששים שהחום המועט של הקדירה התחתונה הטמונה, יוסיף ויבשל את הקדירה העליונה שלא נתבשלה כל צרכה.
אמנם כך שיטת השו"ע, אבל המ"ב מביא שיש חולקים, וסוברים שאסור להניח קדירה שלא נתבשלה כל צרכה ע"ג קדירה טמונה, כי מי ערב לנו שהחום המועט של התחתונה לא יוסיף ויבשל את העליונה, ועוד מביא המ"ב, שלא רק שמותר להניח את העליונה ע"ג קדירה תחתונה חמה, אלא מותר גם לגלות את ההטמנה של התחתונה ולהניח שם את העליונה, ואע"ג שאין טומנין לכתחילה בשבת ואפילו בדבר שאינו מוסיף הבל? מבאר המ"ב, שקדירה שהייתה כבר טמונה מער"ש ונתגלתה, מותר לחזור ולהטמין אותה בשבת, כיוון שאנחנו מתייחסים לזה כקדירה שהתגלתה שמותר לחזור ולכסות את התחתונה, ואגב כך הוא מכניס את הקדירה העליונה, כלומר, עיקר ההטמנה מתייחסת לקדירה התחתונה ולא לעליונה, כי ביחס לעליונה זה הטמנה בתחילה.
אם יש לאדם בצק שנילוש מאתמול, מותר לו לטוח את פי הקדירה העליונה בבצק כדי לשמור את חומה, ומביא המ"ב, שהבצק צריך להיות שהוא לא מוקצה וכגון שיש לו תרנגולים שאז אם הוא מוקצה אסור להשתמש בו בשבת.
עוד מביא המ"ב, שיש נידון בפוסקים האם בבצק יש איסור ממרח, והסוברים שיש בו איסור ממרח, יסבירו כאן שמדובר באופן שהוא לא ממרח את הבצק היטב.
השו"ע מסיים ואומר, כל זה אמור בקדירה שעדיין חמה, אבל אם הקדירה הצטננה, אסור להניח אותה ע"ג קדירה תחתונה אם יש חשש שהתחתונה תחמם את העליונה, וכן אם מדובר בדבר יבש שלא נתבשל כל צרכו, שאז אפילו אם נצטנן אין בו משום בישול.
זה מילתא דפשיטא שאסור לקחת קדירה שיש בה תבשיל המבושל כל צרכו ולהניח אותה ע"ג האש בשבת, ואמנם אין בזה איסור בישול כיוון שהתבשיל מבושל כל צרכו, אבל יש איסור של חזרה, וגם אם הכירה גרופה וקטומה, אסור להניח עליה לכתחילה מאכל בשבת, אא"כ המאכל כבר היה מונח והוא נוטל אותה ועודה בידו ודעתו להחזיר וכפי התנאים המבוארים לעיל בסי' רנ"ג, נחלקו האם מותר להניח קדירה מבושלת כל צרכה ע"ג קדירה שעומדת ע"ג האש, דהיינו, האם יש בזה איסור של חזרה בתחילה, מצד אחד אפש"ל שהוא לא מניח ע"ג האש אלא ליד האש, כלומר ע"ג קדירה שעומדת על האש, ומצד שני אולי זה כמו גרוף וקטום ואסור להניח בזה בתחילה בשבת.
דבר יבש שהתבשל כל צרכו והצטנן, באופן שאין בו משום איסור בישול, האם מותר להניח אותו ע"ג מיחם שעל האש, מצד אחד אפילו ע"ג גרוף וקטום אסור להניח בתחילה, מצד שני, אולי זה לא נקרא שמניח ע"ג האש אלא מניח ליד האש, ומבואר שהדעה המקילה היא עיקר, ומביא המ"ב שכך פסקו הא"ר והגר"א גם בסעיף ח' וגם בסעיף ז' שאם אין בעיה של בישול, מותר להניח את הקדירה ע"ג קדירה מליאה, ואם מדובר בתבשיל שיש בו רוטב והצטנן, אסור לכ"ע להניחו במקום שיכול להתחמם, שהרי השו"ע סובר שבלח שנצטנן יש בישול אחר בישול.