נעסוק בנושא: תפילת היחיד 'בציבור'
יום חמישי יב טבת תשעו
כיצד ניתן להתפלל בציבור ללא שהציבור מתפללים?
אדם שאיחר לתפילת הציבור, ולא שמע 'בָּרכו' וקדושה - אם יש תשעה אנשים (מלבדו) שניאותים להשתתף בתפילתו, יאמר פסוקי דזמרה, ולאחר 'ישתבח' יאמר בפניהם קדיש וברכו, ויאמר קריאת־שמע וברכותיה, ולאחר מכן יאמר בפניהם בקול רם את שלוש הברכות הראשונות של תפילת העמידה יחד עם סדר הקדושה, וימשיך בלחש עד לתום התפילה. ונחלקו הפוסקים אם למנהג אשכנז שבברכה השלישית אומר החזן את נוסח "לדור ודור נגיד גדלך...", יאמר כן גם היחיד שמתפלל באופן האמור. [סעיף א, ס"ק יג, וביה"ל ד"ה ישלים; ביאורים ומוספים דרשו, 12]
באיזה מקרה אומר היחיד קדיש וברכו לפני שמתחיל את תפילתו ביחידות?
כאמור, אדם שאיחר לבית־הכנסת ויש תשעה שניאותים להשתתף בתפילתו, יכול לקיים עמהם את סדר התפילה בציבור; אכן, אם אינם ניאותים להמתין עד שיאמר את כל פסוקי דזמרה, ידלג את רוב פסוקי דזמרה ויאמר רק 'ברוך שאמר', 'אשרי' ו'ישתבח', ולאחריהם קדיש ו'בָּרכו'; ואם אינם ניאותים להמתין כלל - יאמר מספר פסוקים, קדיש וברכו, ולאחר מכן יתחיל את תפילתו כרגיל, מברוך שאמר; ואין ראוי במקרה כזה להפוך את סדר התפילה, לוותר על 'סמיכת גאולה לתפילה', ולהתחיל מיד בתפילת העמידה, אף שבכך מתאפשרת לו אמירת הקדושה. [ביה"ל ד"ה שישלים]
האם ישנה איזו הגבלה לקיום 'מניָן' אחרי מנין במקום אחד?
בבית־כנסת שמתקיים בו בדרך קבע 'מניָן' אחד לתפילה בלבד, ומתקיים בו באקראי מנין נוסף - לא יעמוד החזן של המנין השני במקום שבו עמד החזן הראשון, וכן לא יקראו בתורה, עד שמתפללי המנין הראשון יעזבו את המקום; ולפי שורת הדין אין כל איסור בדבר, אלא שהנהיגו כן כדי שלא יֵראה כאילו היה פגם כלשהו במנין הראשון ולא יצאו המתפללים ידי חובתם; אולם לאחר יציאת מתפללי המנין הראשון מהמקום, או במקום שמתקיים בו מנין נוסף דרך קבע, וכמצוי בבתי־הכנסת המכונים 'שטיבלאך' - ניתן לקיים מנין נוסף ללא כל הגבלה. [סעיף א וס"ק טז ו־יח]