השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
דין כלים שנשברו בשבת
אבן שראוי לכסות בה כלי, האם מותר להשתמש בה בשבת? באיזה אופן מותר לטלטל נר בשבת? ומה דינו של 'כפתור' שנפל מהבגד? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"ח סעיף ז' - סעיף ח' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מבואר בסעיף ו', שכלי שנשבר, אם השברים ראויים לתשמיש ואפילו תשמיש מועט, כגון, לכסות את החבית, זה כבר מספיק שהם לא ייחשבו למוקצה, ואם השברים לא ראויים לכלום, הם מוקצה.
בהקשר לזה מוסיף השו"ע שני דברים:
א. כאשר השברים ראויים לאיזה תשמיש והם לא נחשבים למוקצה, זה גם במקום שכלים לא מצווים שם, כגון שהשברים עומדים ברה"ר, ולכאורה אין מה לעשות עם השברים במקום כזה, בכ"ז, כיוון שבאופן עקרוני הם ראויים לכסות בהם חבית, הם לא נחשבים למוקצה.
ב. אע"פ שהשברים ראויים לתשמיש, אבל אם הבעלים זרק אותם לאשפה מבעו"י, אפילו שהבעלים עשיר, הוא ביטל אותם מתורת כלי והם נחשבים למוקצה אפילו כלפי עניים שיש להם מה לעשות בהם.
כל מה שמדובר בעניין השברים, זה רק בשברי כלים, אבל אבנים וצרורות שמתגלגלים ברה"ר ומוגדרים 'מוקצה מחמת גופו', לא נאמר שהם לא נחשבים כמוקצה מכיוון שראוי לכסות בהם כלים, וכל דבר שאינו כלי, אסור לטלטלו בשבת אפילו לצורך גופו וכ"ש לצורך מקומו, והמשנה ברורה מביא, כגון עששית של ברזל, וטבלה, וכן בקעת דהיינו חתיכת עץ, כיוון שאינו כלי אסור לטלטלו אפילו לצורך גופו, ולכן יתקע אותו כבריח לדלת, או יסמוך בו איזה דף שיישב עליו, ויעשה בו תיקון קצת מעשה תיקון קודם השבת, אבל כמות שהוא אסור להשתמש בו כלל.
דן המשנה ברורה ב'פתילה', ואומר, שהיא נקראת כלי ואפילו שנדלקה קצת ממנה בשבת שעברה, או בחול, ודינה ככלי שמלאכתו לאיסור, אבל 'שברי פתילה', שלא עומדים עוד להדלקה, הם כצרורות ואבנים, ואסור לטלטלם אפילו לצורך גופם ומקומם.
וכן דן המשנה ברורה בנר של שעווה וחלב, ואומר, שאפילו נדלקה בחול או בשבת שעברה, כל שהיא עדיין ראוייה להדלקה, נקראת כלי שמלאכתו לאיסור, ומותר לטלטל אותו לצורך גופו ומקומו, ואותם אנשים המטלטלים את זה לצורך הנר, הם טועים, שהרי כשמל"א מותר לטלטל רק לצורך גו"מ, ומביא המשנה ברורה שיטת 'מור וקציעה', שמחמיר ואומר, שאפילו נר שלם של שעווה או חלב, כיוון שאינו ראוי לאכילה ולתשמיש, א"כ זה לא נחשב לכלי, ואסור לטלטלו כלל.
כלי שלם שהתפרק חלק ממנו, ולא נשבר, אע"פ שחלק זה לא ראוי לשום דבר, אבל כיוון שהוא חלק מכלי שלם, הוא מוכן אגב אביהם, וכל זה לעניין 'דלתות הכלים', אבל 'דלתות הבית', כיוון שהבית לא עומד לטלטול, אין על החלק הזה 'תורת כלי', וא"כ זה מוקצה, ולפי דברי המשנה ברורה, 'כפתור' שנפל, זה לא מוקצה כי זה עומד להתחבר עם הבגד בחזרה.