יום חמישי י"ט באלול תשע"ט
כיצד כותבים תאריך בשטר ביום הראשון של ראש חודש?
יש אומרים שכאשר יש שני ימים של ראש חודש, אזי בתאריך שבגט, בכתובה, ובשאר שטרות, כותבים ביום הראשון: "ביום ראש חודש פלוני, שהוא יום שלושים לחודש פלוני"; ויש אומרים שכותבים: "ביום שלושים לחודש פלוני, שהוא יום ראש חודש פלוני". ובדיעבד, הגט כשר בשני האופנים. וכן אם כתב רק: "ראש חודש פלוני", הגט כשר.
וביום השני של ראש חודש, לכל הדעות כותבים: "באחד לחודש פלוני". ומיום זה מתחילים למנות את ימי החודש הבא, ולא מיום הראשון של ראש חודש, כי היום השני הוא העיקר, והיום הראשון הוא רק השלמה לחודש שעבר.
[שו"ע תכז, א, ומשנ"ב א-ב; ביאורים ומוספים דרשו, 1]
איזה אדר נקרא 'אדר' סתם – אדר ראשון או שני?
נחלקו תנאים בנוגע לשנה מעוברת, איזה אדר נקרא 'אדר' סתם: יש שסובר שאדר ראשון נקרא אדר סתם, וכשכותבים תאריך בגט, בכתובה, ובשאר שטרות, כותבים באדר ראשון – "אדר", סתם, ובאדר שני – "אדר השני". ויש שסובר להיפך.
ולהלכה, דעת רוב הפוסקים כדעה הראשונה, אך ראוי להחמיר גם כדעה השנייה. ולכן, יש לכתוב "אדר ראשון" ו"אדר השני", אך בדיעבד, אם כתב "אדר", סתם – באדר ראשון, הגט כשר, ובאדר שני, הגט פסול.
וכך הדין גם כשמברכים חודש אדר בבית הכנסת – שיש לפרש: "ראש חודש אדר השני", ואף באדר ראשון, ראוי לפרש: "ראש חודש אדר ראשון".
[שו"ע תכז, א, ומשנ"ב ג, בהרחבה ע"פ המקור; ביאורים ומוספים דרשו, 2]
על מה כתב המשנה ברורה: "אין לנו לדאוג כל כך, כי בודאי בעת ההיא, וגם הרבה קודם, תהיה הגאולה"?
רבנו יעקב בעל הטורים, רשם בספרו, לאחר סימן תכז, את את לוח קביעות השנים, דהיינו קביעת ימי ראשי החודשים וכל תאריכי המועדים, על פי מחזור גדול המורכב משלושה עשר מחזורים קטנים, שבכל אחד מהם תשע עשרה שנה. ויש מהאחרונים שמכנים מחזור זה: 'עיגול (= מחזור) דרב נחשון גאון'.
ורבים כתבו שאין לסמוך על לוח זה בכל השנים, כי במשך השנים ישנה סטייה ממחזור הלוח, והקביעות בשנים מסוימות לא תהיה נכונה. והביאור הלכה, מסיים את דיונו בענין השנים הבאות שקביעותן תהיה שונה מזו שעל פי הלוח: "אין לנו לדאוג כל כך, כי בוודאי בעת ההיא, וגם הרבה קודם, תהיה הגאולה, ונקדש על פי הראִיה".
[ביאור הלכה תכז, א, ד"ה כשראש]