האם מותר לכסות ביום טוב את דם הציפור ששחט מערב יום טוב? • מדוע אסור להוציא את כל בשר הבהמה מהעור דרך הרגל? • ועל מה אמר המשנה ברורה שהוא מנהג המפונקים ביותר ולא עושים אותו ביום טוב? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תצ"ח סעיף י"ט – סימן תצ"ט סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
חיה חייבת בכיסוי הדם, ובהמה פטורה מכיסוי הדם, ואדם ששחט בהמה וחיה ביום טוב, ונתערבו יחד דם החיה עם דם הבהמה, אם יכול לכסות את שני הדמים יחד בחפירה אחת וללא צורך להרבות בטלטול עפר, יכסה, ואם צריך להרבות בכיסוי מחמת התערובת, לא יכסה, משום שאסור לטרוח בכיסוי דם הבהמה, כיוון שזה לא לצורך, והוא הדין באופן ששחט 'כוי' וחיה, משום ש'הכוי' הוא מסוג הבהמות שאולי פטורים מכיסוי, שהרי 'כוי' הוא ספק חיה ספק בהמה.
לא בכל אופן שנתערבו דם החיה והבהמה יחד, הדין הוא שאותו דם חייב בכיסוי, אלא רק באופן כזה שיש שם כמות מספיק מדם החיה, באופן שאם דם הבהמה היה מים, דם החיה היה ניכר במים, וכן, לא רק באופן שיש לו עפר מוכן ואפר כירה מותר לכסות את הדם, אלא גם אם היה כלי החפירה שלו נעוץ בתוך עפר תיחוח מערב יום טוב, מותר לכסות באופן כזה שאינו טורח הרבה לצורך דם הבהמה, ועל כל פנים מותר בדיעבד לכסות את הדם באפר שאינו מוכן, כיוון שאינו טורח בכך יותר לצורך הבהמה.
שיטת השו"ע היא, שאם אינו צריך לטרוח לצורך הבהמה, מותר לכסות את דמה, אבל יש מהאחרונים שסוברים, שאסור גם כאשר אינו צריך לטרוח לצורך הבהמה.
אם שחט באמצע החצר מותר לכסות בעפר מוכן אפילו אם יצטרך לעשות זאת בכמה חפירות, מכיוון שהדם שבחצר נידון כגרף של רעי, דהיינו, דבר שהוא מאוס, ומותר לכסות אותו כדי שלא יתלכלכו בגדיו.
אדם ששחט ציפור מערב יום טוב, לא יכסה את דמו ביום טוב, אפילו אם יש לו עפר מוכן, וטעם האיסור הוא, מכיוון שהיה יכול לכסות מערב יום טוב, ויכפה עליו כלי כדי לשמור את הדם, ולכסות אותו במוצאי יום טוב.
אסור 'להרגיל' ביום טוב, דהיינו, כתחליף להפשטת עור הבהמה, היה אופן להוציא את כל הבשר של הבהמה מהעור דרך הרגל, והדבר הזה אסור ביום טוב, מכיוון שזה טורח גדול, ואין בזה צורך למועד, ונחלקו, האם מותר להפשיט את העור שלם, או לא, כלומר, האם האיסור שהשו"ע מדבר עליו הוא רק כאשר הוא מוציא את כל הבשר דרך העור של רגל אחת, או שהאיסור הוא גם כאשר הוא מפשיט את כל העור שלם.
אסור 'למלוג' גדי, דהיינו, לשים אותו במים רותחים לאחר המליחה כדי להוריד את השער, אלא אם כן עושה זאת כדי לאכול את העור, שכיוון שהעור שלו רך, יש אנשים שאוכלים אותו יחד עם הבשר, וממילא זה צורך אוכל נפש, ומותר, אבל הרבה פוסקים חולקים על זה וסוברים, שכל מה שהתירו לעשות דבר כזה, הוא רק כאשר עושה זאת לראש ולרגלים, מכיוון שכך נהוג לעשות, אבל אסור לעשות את הפעולה הזאת לכל הגוף, מפני שהוא מנהג המפונקים ביותר, ואינו צורך כל נפש, ועוד, שנראה הדבר כמעשה חול, ולכן, נכון להחמיר בזה לכתחילה, ולעניין הפשטת עוף, כתבו הפוסקים, שכיוון שלא שייך הפשט בעוף, לשיטת כל הפוסקים מותר למלוג אותו במים רותחים, ולהבהב באש את כל גופו.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א