הרב צבי וינברג
"וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר" (בראשית י"ז, י"ב)
בשבת (קלה.) ילפי' ממ"ש (ויקרא יב,ג) "וביום השמיני ימול בשר ערלתו", "ערלתו ודאי דוחה את השבת ולא נולד בין השמשות דוחה את השבת". וכן נפסק בשו"ע או"ח (שלא,ה ועי' שו"ע יו"ד רסו,ח) מי שנולד בין השמשות אין מילתו דוחה שבת.
בספר עיקרי הד"ט (להג"ר דוד טראני זצ"ל נדפס בסוף שו"ע או"ח סי' י"א אות ח') מביא רעיון איך שתינוק שנולד בין השמשות של שבת יום ראשון, אפ"ה ימולו אותו בשבת. רעיון זה מבוסס ע"פ מש"כ בשו"ת שו"ת מהר"י מברונא (סי' קמט) שכתב שדינא הוא שפירות הנושרים בבין השמשות של שבת אסורים מספק שמא חשיכה הוא, ורבנן גזרו על פירות הנושרין שמא יתלוש.
והנה בביצה (ז.) אמרי' בגמ' שתרנגולת אינה מטילה ביצה בלילה, וא"כ במקרה שנשר פרי מהאילן בבין השמשות ובאותו זמן גם תרנגולת הטילה ביצה, הדין הוא שהפרי מותר משום שהתברר שאין זה בין השמשות אלא יום.
חידוש זה כתב גם בלקט יושר (לתלמיד התרומת הדשן, עמ' 103) שמספר על רבו ה"תרומת הדשן" ש"היה מנהגו כשהוא צלול היה מזמן אליו כל הבחורים, ומקצת בעלי בתים ביום ראשון של שבועות, וביום אחרון של פסח, ובפורים כשאכלו סעודתם, ומקצתם אינם מברכים בהמ"ז בביתם, וכשיושבים על השלחן אמר להם חודו חידתי:
האיך מצינו שתרנגולת פרחה על האילן והפילה ממנו תפוח התפוח אסור, ואם הפילה ממנה ביצה התפוח והביצה מותרין?
וזהו פתרונו, כגון שנפל התפוח בין השמשות שהוא ספק לילה, ואסור משום מחובר, אבל כשילדה ביצה בודאי יום הוא ושניהם מותרין בלילה. משום דכל דבר שתשמישו ביום נולד ביום, והתרנגול אינו משמש בלילה, ואע"ג דאיכא לספוקי בספנא מארעא (התחממה מהקרקע) והיא יולדת אף בלילה כדפירש"י שם, מ"מ הואיל ומעוט הוא לא חיישינן", ע"כ.
ולפי זה כתב העיקרי הד"ט שם, לדון שתינוק שנולד בין השמשות, וביחד עמו תרנגולת הטילה ביצה א"כ אפשר להוכיח שהוא נולד ביום, ובמקרה שנולד בבין השמשות של שבת ויום ראשון, נמולו בשבת, ועי"ש שהרחיב בזה האם יש חילוק בין היתר של פירות הנושרין ע"פ הטלת הביצה, לבין מילת תינוק.
(קב ונקי)