השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מה ההיתר של 'חזן' לקחת שכר על חזנות השבת?
באיזה אופן מותר לשכור פועל ליום השבת, ולשלם לו עבור עבודתו בשבת? איך מותר להשכיר בית, והרי יש בזה שכר שבת? ומדוע מותר לאדם לנדב כסף בשבת? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"ו סעיפים ד' (בחלקו השני) - סעיף ו' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אדם שעשה עבודה בשבת, בעה"ב לא חייב לשלם לו על עבודה זו, ואפילו אם בעה"ב רוצה לשלם לו שכר, אסור לפועל לקחת שכר עבור זה, כיוון שחז"ל אסרו שכר שבת משום 'מקח וממכר', ולכן אם אדם שכר פועל עבור עבודה המותרת בשבת, או שכר פועל כדי לשמור על רכושו, אם הפועל שמר בשבת, א"צ לשלם לו על כך, ואפילו אם רוצה בעה"ב לתת לו, אסור לפועל לקחת, אא"כ הוא נותן לו את זה בדרך מתנה שבזה לפי הפמ"ג מותר, ולכן אחריות שבת אינה על הפועל, ואם ניזוק רכושו של בעה"ב עקב כך שלא שמר השומר בשבת, השומר פטור, ואדם שבכ"ז רוצה לשכור פועל ולשלם לו גם עבור יום השבת, מותר בהבלעה, דהיינו, שישכור פועל למשך זמן שהוא כולל בתוכו את יום השבת, ומשלם לו עבור כל התקופה וממילא גם עבור שבת המובלעת בתוך ימות החול, ובזה חייב השומר לשמור גם בשבת, ואם לא שמר בשבת, בעה"ב יכול לנקות לו משכרו, ובזה אם בכ"א בעה"ב משלם לו, זה לא נקרא שכר שבת, שהרי זה מובלע בימות החול.
אם שכר את הפועל לחדש והתנה איתו לשלם לו כל יום כך וכך, נקרא 'שכיר יום', ומבאר המשנה ברורה, שמשמעות הדבר היא שהוא שוכר אותו לחודש, ובעה"ב יכול לחזור בו באמצע ימי השכירות, וממילא ישלם לו רק על הימים שהוא עבד, ומכיוון שכך, זה כבר נקרא שכר שבת, הוי אומר, שכדי שזה לא יהיה נקרא שכר שבת, זה צריך להיות מצב כזה שכל החודש הוא יחידה אחת, וגם אם יחזור בו בעה"ב בתוך ימי השכירות, זה בעיה של שכר שבת.
שכר שבת זה לאו דווקא בעבודה של פועל, אלא גם בהשכרת בתים, שכשמשכיר אדם בית לחברו וקובע סכום עבור כל יום, אסור לשלם עבור יום השבת, וכן המלווה מעות בריבית לגוי והתנה איתו שכל יום ויום שהמעות אצלו, הוא משלם לו סכום של ריבית, זה שכר שבת, והעצה בזה היא, שיתנה עם השומר שישמור גם בערב שבת וגם במוצ"ש כמה שעות, ואז שכר השבת מובלע בזה, וכן בהשכרת בית, ישכיר כמה שעות לפני שבת, וכמה שעות אחרי השבת, וממילא שכר השבת מובלע בשעות של ימות החול.
חזנים המתפללים לפני התיבה בשבת, י"א שיש בזה משום 'שכר שבת', וי"א שלצורך מצוה התירו שכר שבת, וגם לשיטה זו לא רואים ברכה בכסף הזה, אבל אם שכרו חזן למשך זמן רב כגון שנה או חודש, מותר, כיוון שזה שכר שבת בהבלעה, ומביא המשנה ברורה, שלא יקצוב עם החזן לפני כן, שעומדים לשלם לו, אבל אח"כ ייתן לו תשלום, ודרך מתנה מותר.
חפצי שמים מותר לדבר בהם בשבת וכגון חשבונות של מצוה, דהיינו לחשוב מה שצריך לסעודת מצוה, או לפסוק צדקה לעניים או לבהכנ"ס, ומביא המשנה ברורה נידון, האם מותר לנדב בשבת חפץ לבהכנ"ס, שהרי אין מקדישין בשבת, ואומר, שלבהכנ"ס זה לא הקדש גמור ולכן מותר, ויש צד נוסף במשנה ברורה, והוא, שיקדיש את החפץ מער"ש, וזה יהיה שייך להקדש, ויביא אותו בשבת לבהכנ"ס ואין בזה בעיה, ולנדב מעות בשבת מותר, כי זה לא כמו חפץ שמקדיש דווקא אותו, ומוציא אותו מרשותו לרשות הקדש, משא"כ במעות שזה רק התחייבות, ולכן מותר.