יום שני ט' בסיון תש"פ
כיצד ינהג מי שבידו כמוּת מוגבלת של יין לליל הסדר?
מי שיש ברשותו בליל הסדר כמוּת יין המספיקה לכוס אחת בלבד, יקדש על היין, ואת יֶתר הסדר יערוך כרגיל, אך ללא כוסות יין, כמובן.
ואם כמות היין שברשותו מספיקה לשתי כוסות – ישתה את הכוס השנייה לאחר ברכת המזון, בזמן שבו שותים בדרך כלל את הכוס השלישית; משום שיש מהראשונים שסוברים שברכת המזון טעונה כוס יין בכל ימות השנה, ואם כן, עדיף 'להרוויח' גם ענין זה – לנהוג כדעת ראשונים אלו.
ואם הכמות מספיקה לשלוש כוסות – ישתה כוס נוספת גם בזמן שבו שותים בדרך כלל את הכוס השנייה, דהיינו, לאחר ההגדה, שהיא מעיקרי עניָנו של ליל הסדר.
[משנ"ב תפג, א; ביאורים ומוספים דרשו, 5]
האם ניתן לקיים את מצוַת 'ארבע כוסות' במשקה שאינו יין?
מי שאין ברשותו בליל הסדר אפילו כוס אחת של יין – יקַדש על 'חֲמַר מדינה' (= יֵין המדינה), שהוא המשקה המשמש לעיקר שתיית בני המדינה, וראה במקורות. וישתמש במשקה זה גם עבור שלוש הכוסות הנוספות מ'ארבע כוסות'.
ואם ברכתו של חמר המדינה 'שהכל' – יתכן שאף למנהג בני אשכנז שמברכים 'הגפן' על כל אחת מארבע הכוסות, לא יברך על כוס וכוס, אלא על הכוס הראשונה והשלישית בלבד.
ואם אין במקום זה משקה הנחשב כחמר מדינה, או שאף משקה זה אינו ברשותו – יקדש על הפת, וראה להלן כיצד ינהג במקרה כזה.
[שו"ע תפג, א, ושעה"צ ח; ביאורים ומוספים דרשו, 15; וראה שם, 3; וראה שו"ע ערב, ט]
באיזה מקרה עושים 'יחץ' לפני 'קַדש'?
בהמשך לאמוּר: המקדש על הפת בליל הסדר – יקיים את הסדר באופן זה: יחצה את המצה האמצעית לפני הקידוש, ולאחר מכן יטול ידיו בברכה לאכילת המצה, ויברך 'המוציא', ברכת הקידוש, 'שהחיינו', ו'על אכילת מצה', ויאכל את המצה, ולאחר מכן את הכרפס. ואז יאמר את ההגדה, ולאחר סיום ההגדה יאכל את המרור, וימשיך בעריכת הסדר כרגיל.
ועל פי 'סימני' ליל הסדר, כך הוא הסדר: יחץ, רחצה, מוציא, קדש, מצה, כרפס, מגיד, מרור, ומשם ואילך הסדר כרגיל. ובנוגע ל'ורחץ', דהיינו נטילת ידים נוספת לפני אכילת המרור, מחמת ההפסק בין אכילת המצה למרור באמירת ההגדה, ראה במקורות.
[שו"ע תפג, א, משנ"ב ד, וביה"ל ד"ה ובוצע, וד"ה עד; וראה משנ"ב ה ו־ו]