"אמרו חכמינו ז"ל: הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה. ואחד מהם – לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה, שלפניו נגלו כל תעלומות.
ו'דין', הוא על עצם העבירות. ו'חשבון', היינו, כי הלא נשלח האדם לעולם הזה לעמלה של תורה, וניתנו לו ימי חייו בחשבון, לצורך מה שיביא עמו לעולם הבא, לפי כוחותיו, בידיעת התורה וקיום המצוות, ולעתיד לבוא הוא צריך לתת חשבון על כל יום מימי חייו, מה עשה בו.
וכאשר יתבונן האדם, ימצָא שבכל יום הולכות אצלו לבטלה לפחות שעה או שתיִם, וכשיצטרף זה החשבון אפילו לשנה אחת, תהיינה יותר משלוש מאות שעות ביטול תורה. וזה, אפילו אם באותן השעות לא דיבר דיבורים אסורים".
[כבוד שמים פרק א, אות יח]