"המהלך בדרך ושונה…" (אבות ג', ז')
בשכונת שערי חסד בירושלים התגורר יהודי גאון עצום ומתמיד עצום, ר' יוסף שימשלביץ ז"ל. הוא ידע בע"פ ש"ס בבלי וירושלמי, רמב"ם ושו"ע עם הש"ך והט"ז וכל השאר, ממש כל התורה כולה. לעת זקנותו כשלא היה בטוח אם עודנו זוכר הכל בע"פ, היה מזמין אליו בחורים צעירים ומשמיע לפניהם בע"פ גמרות שלימות ושו"ע עם מפרשיו. הם קראו בפנים ועקבו אחריו ואכן הוא ידע הכל.
הוא למד בישיבת 'עץ חיים' בעיר העתיקה. מדי יום ביומו היה עושה דרכו לשם ברגליו משערי חסד, כאשר כל הדרך זרועה אבנים ומכשולים, ולפנות ערב היה חוזר משם, גם כן ברגל. בבוקר היה נוטל עמו את צרורו עם מעט אוכל להשיב נפשו בצהריים, ושוהה שם כל שעות היום.
הוא היה נוהג ללכת לבדו בלי שמישהו יתלווה אליו. פעם נטפל אליו אחד בבקשו הימנו שהוא רוצה להתלוות אליו בדרכו חזרה לשערי חסד, אבל ר' יוסף דחה אותו. כאשר האיש התעקש ועמד על בקשתו, אמר לו ר' יוסף: "אגיד לך את האמת, בדרך לכאן בבוקר חזרתי על מסכת יבמות, עכשיו בחזרה אני צריך לחזור על מסכת כתובות, ואם תלך אתי תפריע לי"…
(וחי בהם)