יתגדל ויתקדש בפתח או בציירה?

האם מותר להרהר בדברי תורה בשעת הקדיש?│ובאיזה ניקוד צריך לומר 'יתגדל ויתקדש' ?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ברכות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן נ"ה סעיף כ"ב – סימן נ"ו סעיף א']  

עיר שאין בה מניין בימים הנוראים

כתוב בשולחן ערוך, שבימים נוראים יכולים לכוף אחד את השני כדי שיהיה מניין באותה העיר, ולכן, כאשר יש בעיר תשעה או שמונה אנשים, יכולים לכוף אחד את השני שישכרו אנשים נוספים להשלים מניין, ומבאר המשנה ברורה, שהטעם הוא משום שבימים נוראים מנהג כל עם ישראל להתפלל במניין, וזה דומה למה שנאמר, שיכולים בני העיר לכוף זה את זה לבנות בית כנסת או לכתוב ספר תורה, אבל אם צריך לשכור יותר משניים, על זה אי אפשר לכוף אחד את השני, אלא אם כן מנהג בני אותה העיר לכוף אחד את השני, גם כאשר חסרים יותר משניים.

חומר עוונו של המדבר בקדיש

אדם שאומר 'יהא שמיה רבא' בכל כוחו, קורעים לו גזר דינו, ובכל כוחו הכוונה היא שהוא מכוון בכל הלב והנפש, ומביא המשנה ברורה בשם הבית יוסף, שרב חמא ראה את אליהו הנביא מוליך אלפי גמלים טעונים אף וחמה למי שמדבר בקדיש, ומי שמדבר בקדיש, עליו הכתוב אומר, 'ולא אותי קראת יעקב', עוד מביא המשנה ברורה, שחסיד אחד ראה לחסיד אחר בחלום לאחר שנסתלק לעולם הבא, ופניו מוריקות, ושאל אותו, מדוע פניך מוריקות? וענה לו, משום שהייתי מדבר בקדיש ובמקום שאסור לדבר, עוד מביא המשנה ברורה בשם ספר 'מטה משה' שמביא בשם מדרש, שחכם אחד התראה לתלמידו בחלום לאחר שאותו חכם נסתלק לבית עולמו, והתלמיד ראה שיש לאותו חכם כתם גדול במצחו, ושאל אותו מה זה הכתם הזה? ואמר לו, משום שהייתי מדבר בשעת הקדיש,  ואומר המשנה ברורה, שבשעת אמירת קדיש אסור אפילו להרהר בדברי תורה, כל שכן שאסור לדבר בינתיים.

דיוקים באמירת הקדיש

מביא המשנה ברורה, שצריך לומר 'יתגדל ויתקדש' בציירה, וכן צריך לומר, 'בעלמא די ברא כרעותיה', ויפסיק מעט, וימשיך 'וימליך מלכותיה בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל', עוד מביא, 'יתברך וישתבח ויתפאר' וכו' יש שם שבעה לשונות כנגד שבעה רקיעים.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א