וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת-יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל-רֹאשׁ אֶפְרַיִם (בראשית מ"ח י"ד)
יש נדון רחב בפוסקי ההלכה האם וכיצד מותר לישראל לברך את ישראל חבירו כשהוא נותן שני ידיו על הראש כמו שעושים הכהנים בשעת הברכה, (עיין בביאור הלכה (סי' קכ"ח ס"א ד"ה דזר) שתמה על מנהג העולם שנוהגים לברך אחד לחברו בין שהוא כהן או זר בלשון יברכך וגו' הלא זר עובר בעשה וכ' ללמד זכות דס"ל כהב"ח דדוקא בפריסת ידיים עובר בעשה ועוד האריך בזה עי"ש ולטעם זה יש להקפיד שלא לברך בב' ידיו וכן מצינו להגר"א ותלמידיו שהיו מקפידים על כך, ויש מן הפוסקים האוסרים אף לכהן לברך בב' ידיו שלא במנין ובחזרת הש"ץ, ומאידך בסידור יעב"ץ (סדר ליל שבת) כ' שיש להניח את ב' הידיים כשמברך וכן הי' מנהג אביו החכם צבי והמנהג נתפשט להקל בזה הן בכהן והן בישראל כמובא בספרי הפוסקים), וכן דעת רבינו שליט"א שמעיקר הדין אין בזה איסור, אבל מכל מקום לא נהוג לשים כלל ידים על ראש המתברך.
בתמונה רבינו שליט"א מבקש מכהן תלמיד חכם (הגאון רבי שמואל כהן מאלעד) שיברכו בברכה, היות והוא כהן. והכהן נוהג כמנהג אבותיו ושם שתי ידיו על ראשו, ורבינו לא העיר על זה כלום ואף הודה לו לאחר מכן.
{כל הזכויות שמורות לגיליון דברי שי"ח פרשת ויחי תשע"ט
הגיליון יו"ל מידי שבוע וניתן לקבלו בכתובת מייל זו: [email protected]}