"הנה בכלל זה גם כן קביעות העתים אל חשבון המעשה ותקונו" (מסילת ישרים פרק ה)
הגאון הצדיק רבי יהודה זאב סגל זצ"ל ממנצ'סטר סיפר פעם לתלמידיו:
הגאון רבי יוסף שמואל זצ"ל רבה של פרנקפורט ומחבר הגהות הש"ס, היה גאון אדיר בדורו, ואחר פטירתו קיבלו תלמידיו שימשיכו לימודם בצוותא באותו בית מדרש. יום אחד באמצע הלימוד ראו פתאום את רבם הנפטר עומד אצל שולחנו, והשתוממו, עד שאמר להם: "אל תפחדו, אבאר לכם סיבת ביקורי אצלכם:
"כשבאתי לעולם העליון פסקו לי לישב בגן עדן אצל השל"ה הק', אך כאשר נשמע הדבר לשל"ה אמר: 'הן אמת שר' יוסף שמואל למד ויודע כל התורה כולה והרביץ תורה לרבים, אבל אני הרבצתי מוסר ויראה והוא לא'. הסכימו בי"ד של מעלה שאחזור לתלמידיי לעוררכם על הענין הגדול של לימוד מוסר ויראת שמים, והנני מבקש שתקבלו על עצמכם ללמוד בספרי מוסר". ומיד נעלם מהם.
סיים הגרי"ז סגל ואמר: "מדוע תצטרכו לחכות עד שאלך לעולם האמת ולחזור להגיד לכם שצריכים ללמוד מוסר? כבר עכשיו הנני מודיע לכם את גודל החיוב ללמוד מוסר"…
(יראה ודעת ח"א)