השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
התעסקות בצרכי כלה או מת בשבת
מה החידוש בדין שמותר לקרוא לבהמה שיצאה מחוץ לתחום? ובאיזה אופן מותר לשלם לפועל גם על העבודה שעבד בשבת? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"ו סעיפים ב' – ד' סעיף במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
בהמה שיצאה מחוץ לתחום, מותר לקרוא לה שתחזור לתוך התחום, והחידוש בזה מבאר המשנה ברורה, שלא גוזרים שמא יימשך האדם אחרי בהמתו ויצא מחוץ לתחום, ולהחזיר אותה בידיים ע"י ישראל, אסור, כי בהמה וכלים כרגלי הבעלים, והבהמה נמדדת כפי התחום של הבעלים, וכיוון שהבהמה עומדת מחוץ לתחום של הבעלים, אסור להזיז אותה מהד' אמות שהיא עומדת בהם אלא רק ע"י גוי.
אסור לאדם להתעסק בחפציו בשבת ואפילו שלא עושה שום מלאכה, וכגון לעמוד ליד השדה שלו בשעה שהיא טעונה חרישה, קצירה, או השקייה ולבדוק על אופן הטיפול שהוא צריך לטפל בשדה, וכן אסור לאדם לצאת בשבת אל פתח המדינה כדי שהוא יוכל מיד במוצ"ש להיכנס לבית המרחץ, כי כל דבר שאסור לעשות אותו בשבת, אסור גם לעיין בו בשבת, וזה הכל כאשר מדובר ב'חפציך', אבל חפצי שמים, מותר לאדם להתעסק בזה בשבת, ולכן מותר לאדם בשבת לצאת מביתו ולהתקדם לעבר המקום שבו מכינים צרכי כלה או צרכי מת, כדי שיוכל מיד במוצ"ש להתעסק בזה, וכן מותר לו לומר לחבירו שיחשיך על מקום פלוני למחר, ואם לא מצאת במקום פלוני, לך למקום פלוני, ואם לא מצאת במנה, קח במאתיים, ובלבד שלא יאמר לו סך ידוע שלא להוסיף עליו, דהיינו, שלא יגביל אותו בסכום, כי זה כבר לא צרכי שמים אלא צרכי עצמו, ואם לא יכול בלי להזכיר לו סכום המקח, מותר כי זה גם צרכי המצווה, ויש שיטה הסוברת שגם בצרכי שמים אסור להזכיר סכום המקח.
אדם ששכר פועל לעשות לו עבודה, וסיכם איתו על כל יום סכום מסוים, אסור לשלם עבור שבת, וזה כולל ב' דברים, גם את זה שבעה"ב לא חייב לשלם על שבת, וגם אם הוא רוצה לתת, אסור לפועל לקחת, והעצה בזה היא 'דרך הבלעה', דהיינו שמסכם איתו תשלום עבור חודש או שנה, שאע"פ שזה כולל בתוכו את השבת, מותר.