מו"מ הלכתי בין מרנן הגרי"ש אלישיב זצ"ל וחתנו הגר"ח קניבסקי שליט"א – מתוך קובץ הלכות דיני תשעה באב שחל בשבת להרב ישראל זיכרמן שליט"א רב אחוזת ברכפלד
בעזרה"י כ"ג ניסן התשנ"ג
לכבוד מו"ח הגאון הגדול המפורסם מופת הדור והדרו שליט"א
רציתי לשאול על איזה דברים ששמעתי בשם מו"ח שליט"א ורצוני לדעת אם הם נכונים כי הרבה דברים ששמעתי משמו נתברר אח"כ שאינו נכון.
בענין ט"ב שחל ביום א' אם חולה שאוכל בו צריך להבדיל ראיתי מובא שיש בזה דעות והביאו בשם שו"ת זכר שמחה ושו"ת צפנת פענח שאין להבדיל ולענ"ד שב ואל תעשה עדיף חדא דלפ"מ שפסק החזו"א דהיום אין לנו חמר מדינה ואין להבדיל אלא על היין איך יבדיל על היין בט"ב והרי אמרו בתענית ל' ב' כל האוכל בשר ושותה יין בט"ב עליו הכתוב אמר ותהי עונותם על עצמותם (ואע"ג דרש"י פי' שם על סעודה המפסקת ולכאו' כ"ש בט"ב עצמו). ועוד שחולה אין מותר לו לאכל אלא מה שמוכרח כמ"ש בבה"ל סי' תרי"ח ד"ה ואם ולכאו' ה"ה בט"ב דכעין דאורייתא תקנו ואיך ישתה יין שא"צ כלל למחלתו, ולא דמי למש"כ המ"ב סי תקנ"ט סקל"ז דבעל ברית שאוכל בט"ב שנדחה צריך להבדיל דשא"ה דיו"ט שלו הוא ומותר לאכל הכל כרצונו.
ועוד דמעולם לא שמענו שקטנים שאוכלים בט"ב ביום א' יבדילו ואין לומר דשא"ה דלשיגדלו לא יצטרכו להבדיל דהא בחגיגה ו' א' מבואר דבחינוך אזלי' בתר המצב שהי' אילו הי' בגדלותו כעתה ולפ"ז היה צריך להבדיל.
ומכל הני טעמי אמרתי שלא יבדילו, אבל אח"כ אמרו לי בשם מו"ח שליט"א שאמר להבדיל ורצוני לידע אם זה נכון.
דוש"ת
חיים קניבסקי
תשובת מרן הגרי"ש שליט"א
בס"ד מוצש"ק תזו"מ תשנ"ג
לחתני היקר הגאון הגר"ח שליט"א ברכה ושלו' רב
בענין ט"ב שחל ביום א' אם חולה שאוכל בו צריך להבדיל "יש בזה דעות והביאו בשם שו"ת זכר שמחה ושו"ת צפנ"פ שאין להבדיל".
הספר זכר שמחה לא שמעתי זכרו אף גם הצפנ"פ איננו במחיצתי אכן הברכ"י בסי' תקנ"ו הביא – ללא חולק – את הכנה"ג דחולה שאוכל בט"ב מבדיל תיכף במוצ"ש, ובשד"ח "ודאי אף כשחלה ביום ט"ב עצמו שלא הבדיל בלילה, כי לא הי' צריך לאכול, מ"מ עתה באמצע היום שנחלה מבדיל ואוכל".
ואכן החיוב להבדיל בט"ב עצמו בחולה הוא יותר ברור מלהבדיל במוצאי ט"ב שהרי הרמב"ן תמה על בעל הלכות איך מבדיל אחרי עבור יום הראשון שהרי לפי"ד הרי"ף אם לא הבדיל במוצ"ש אין לו להבדיל אלא ביום ראשון בלבד שהוא בכלל מוצאי שבת, אולם להני הסוברים דיש לו זמן להבדיל ג' ימים אחה"ש, ע"ז הוסיף הרמב"ן שנ"ל שבכלל לא תקנו הבדלה על הכוס בט"ב שכולם עניים מרודים, ואנו שכן מבדילים אף שהרבה מגדולי הראשונים הולכים בשיטת הרמב"ן, משום שכך נהגו, ובמנהג אין אומרים סב"ל, מ"מ בהבדלת יום ראשון דהיינו בט"ב עצמו – בחולה הרי נופל הטעם הראשון של הרמב"ן.
והנה בחולה בט"ב לא צריך אומד דבמקום חולי לא גזרו רבנן כמבואר בסי' תקנ"ד (רק במקום שקיים חשש שמא יפגע ממחלה המתהלכת ע"ז כ' הביאור הלכה שרק בבזה לא נעקר התענית לגמרי שהרי אכתי המחלה לא פגעה בו). ובשו"ת אבני נזר או"ח סי' תק"ע בחולה בט"ב שהרופא התיר לו להתענות עד חצות כ' "הדבר ברור שלא להתענות כלל דבמקום חולי לא גזרו רבנן". והנה המנהג הוא במי שקשה עליו או אסור מבחינה רפואית בשתיית יין מבדיל על שכר או שאר משקאות שהם חמר מדינה וכנראה המנהג מבוסס על מש"כ בביאור הלכה סי' רע"ב דהבדלה דעת הרמב"ם דאם רוב שתיית המדינה הוא שכר מקרי חמר מדינה אפי' יש ג"כ יין, העובדה היא דבדרך כלל לא משתמשים ביין אלא בקידוש והבדלה וכיוצא בו אבל בכל המסיבות החתונות לא מגישים לקהל יין.
והנני דו"ש ושלו' כל המשפחה שיחי'
יוסף שלו' אלישיב
מכתב שני
כב' מו"ח שליט"א
כפי שהבנתי מהמכתב לא התיר מו"ח שליט"א להבדיל רק על חמר מדינה, ולפ"ז לפי מה שאנו נוהגים פה ע"פ הוראת החזו"א לא להבדיל בשום אופן רק על היין [כי הוא טען שאין היום בא"י בירה או שכר חמר מדינה כי אין ההמונים שותים זה במקום יין (אף שגם יין אין שותים הרבה) ואמר שאולי מיץ תפו"ז הוא חמר מדינה אבל למעשה גם ע"ז לא הסכים וצוה להבדיל על יין ולשתות בתשעת הימים ובמוצאי ט"ב, א"כ אין להבדיל כלל בט"ב, האם נכון הבנתי.
דוש"ת
חיים קניבסקי
ע"ז השיב מרן הגרי"ש שליט"א בע"פ
הגרי"ז ז"ל מבריסק התיר גם על יין ע"ס מה שביאר בחידושיו על הרמב"ם ה' תענית דעט"ב הוא כמו מתו מוטל לפניו דאסור ביין אבל ט"ב הוא כמו אבילות אחר הקבורה דמותר ביין. אמנם באו"ז (ה' ט"ב סי' תט"ו) אי' בהדיא שגם בט"ב דומה למתו מוטל לפניו, ומ"מ ביין מגתו יש להקל.