א. אכילה ושתיה קודם הדלקת הנרות
חצי שעה קודם זמן הדלקת הנרות אסור לאכול פת ביותר משיעור 'כביצה' – 56 גרם (להגר"ח נאה זצ"ל), ולא לשתות משקה משכר. ואפילו התחילו לפני כן, בהיתר, בהגיע זמן ההדלקה מפסיקים. אכילת פירות ושתיה – מותרים בלא הגבלה (הגרי"ש אלישיב זצ"ל בקונטרס הליכות והנהגות).
למדליקים 20 דקות אחרי השקיעה – האיסור מתחיל חצי שעה לפני השקיעה (הגרח"ק שליט"א ב'דולה ומשקה' והגר"נ קרליץ זצ"ל, חוט שני, שי"ח). הערה: אשה הממתינה לבעלה שיבוא להדליק – מותרת לאכול (שו"ת מבית לוי להגר"ש ואזנר זצ"ל).
ב. לימוד תורה לפני הדלקת הנרות
"ואפילו ללמוד אסור משהגיע זמנה" (משנ"ב תרע"ב, י), ויש אומרים שהאיסור אף בחצי שעה שקודם זמנה (מחצית השקל על המג"א שם, ה). אבל למדליקים בשקיעה – אין להחמיר שלא ללמוד תורה בחצי שעה שקודם ההדלקה (שער הציון תרע"ב, י"ד). והמתפלל ערבית בביתו – יניח שומר.
לימוד הלכות חנוכה מותר עד הדלקת הנרות (הגר"נ קרליץ זצ"ל, חוט שני שי"ח; וכן נוהג הגרח"ק שליט"א למעשה). ומסתבר, דהיינו שלא בעיון גדול.
ג. עשיית מלאכה ושינה לפני הדלקת הנרות
אסור לעשות מלאכה מחצי שעה קודם זמן ההדלקה (מג"א תרע"ב, ה). וב'הליכות שלמה' חנוכה עמ' ר"ח כתב שגם הנשים לא תעשנה אז מלאכות (תפירה, כיבוס וגיהוץ וכדומה). ואסור לישן אפילו שנת עראי, מחצי שעה קודם זמן ההדלקה – ראה משנ"ב רל"ה, י"ז, ואפשר שלא יועיל לזה שומר (ראה חכמת שלמה סימן ער"ה).
ד. עשיית מלאכה לאחר הדלקת הנרות
- "נוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בחצי השעה הראשונה שהנרות דולקים בבית, ואין להקל להן, כיון שהנס נעשה על ידן" (שולחן ערוך תר"ע, א). ושני טעמים לדבר: א. כדי שלא יבואו לעשות מלאכה לאור הנרות, שאסור ליהנות מהם. ב. כדי שלא להסיח דעת מן הנס ולהודות לבורא על הניסים שבימים ההם ובזמן הזה.
והעירו הפוסקים, שאיסור עשיית המלאכה הוא גם לאנשים, אלא שבדרך כלל הנשים עסוקות במלאכותיהן בערב, לכן כתב השו"ע "נהגו הנשים וכו".
- הלכה למעשה: הכרעת המשנה ברורה (שער הציון תרע"ב, י"ב), שגם לאחר תום החצי שעה מחמירים שלא ליהנות מן הנרות ולא לטלטלם ממקומם, כל זמן שהם דולקים, מפני שהנכנס לבית אינו יודע מתי הודלקו.
והמנהג להימנע מ"מלאכות כבדות שיש בהן טורח ועמל" – כביסה, תפירה, שטיפת הרצפה והדחת כלים (בפרט במוצאי שבת), ובכלל זה ניפוי קמח ולישת בצק להכנת סופגניות, בישול ואפייה, וכל דבר המסיח דעת מן המצווה.
ובשו"ת רבבות אפרים א, תל"ו בשם הגרי"י פישר זצ"ל כתב שמנהג ירושלים שאסורה כל מלאכה, אפילו בישול ואפייה, בחצי שעה שהנרות דולקים. אמנם שמעתי מהגרי"י פישר זצ"ל, שאם הסופגנייה כבר מוכנה לטיגון אפשר להכניסה לשמן, וכן אפשר להכין חביתה, להרתיח מים ולהכין קפה וכדומה.
ובבית מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל נהגו הנשים שלא לעשות שום מלאכה, אפילו כתיבה ובישול, חוץ מטיגון סופגניות הנאכלות באותה שעה.