השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם מותר לטלטל סולם בשבת?
אדם שראה בשבת 'קוץ' מונח ברחוב שמצויים בו הרבה אנשים, באיזה אופן מותר לו לסלק את הקוץ? ומה הדין כאשר הקוץ גדול ונראה לעיניים? ואיך מותר לשבת על ענפי דקל שמיועדים לשריפה והרי הם מוקצה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"ח סעיף י"ח - סעיף כ' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
קוץ המונח במקום שמצויים שם רבים, במקום 'היזקא דרבים' לא גזרו רבנן משום שבות, ולכן התירו חז"ל לעבור על איסור דרבנן, ולטלטל משם את הקוץ ולהניחו במקום מוצנע, ואפילו שהקוץ מונח בכרמלית שהאיסור של העברת ד' אמות בכרמלית הוא דרבנן, מותר לו להעביר את הקוץ ד' אמות בכרמלית כדי שרבים לא ינזקו בו, ואפילו אם הקוץ מונח ברה"ר שהאיסור של העברת ד' אמות ברה"ר הוא דאורייתא, התירו לו חז"ל להוליך את הקוץ פחות פחות מד' אמות, עד שמניח את הקוץ במקום שאין רגל הרבים מצויה שם.
המשנה ברורה מביא נידון, באופן שהקוץ גדול ונראה לעיניים, האם התירו גם בזה איסור דרבנן שהרי אנשים רואים את הקוץ ולא ינזקו בו? ומביא דעת הריב"ש, שאסור לטלטלו, ומסיים בשם ספר 'שולחן עצי שיטים' שבטלטול מן הצד מותר.
ומביא המשנה ברורה עוד נידון, באופן שהקוץ היה מונח כבר מער"ש במקום שהרבים מצויים שם, והיה יכול לטלטל אותו כבר מער"ש, האם מותר לו לטלטל אותו בשבת או לא? ומביא מהמג"א, שחז"ל לא התירו לו, והא"ר חולק וסובר שמותר.
המשנה ברורה שואל, בשו"ע משמע, שהסיבה שהתירו חז"ל שבות זה רק משום 'היזקא דרבים', אבל משום 'היזקא דיחידים' כגון שהקוץ מונח בבית, בזה לא התירו חז"ל איסור דרבנן, וזה סותר למה שלמדנו לעיל בסעיף ו', שזכוכית שנשברה על השולחן, מותר לטלטל אותה כדי שבני הבית לא ינזקו ממנה, ואילו כאן התירו חז"ל שבות רק בהיזקא דרבים? ומבאר, ששם מדובר על איסור מוקצה שהוא קל יותר, וכאן מדובר על איסור חמור של לעבור ד' אמות בכרמלית, או פחות פחות מד' אמות ברה"ר, וכיוון שזה חמור יותר, חז"ל התירו רק בחשש היזקא דרבים.
סולם גדול אסור לטלטל, אבל סולם של שובך מותר לנטות אותו, אבל להוליך אותו להדיא, אסור, שלא יגידו שלא יבוא לידי צידה.
ענפי דקל העומדים לשריפה שהם מוקצה, יש אופן שהם יהיו מותרים בטלטול בשבת, כאשר ישב עליהם מבעוד יום, ואע"פ שלא חשב מה יהיה העתיד של אותם ענפים, זה כבר מספיק להיחשב כייחוד של הענפים, ומותר לטלטל אותם, וכ"ש אם קשר אותם, או חשב עליהם שישמשו לו לישיבה, ודאי שזה נחשב לייחוד, וצריך שהמחשבה לשבת עליהם תהיה מחשבה לשבת עליהם בשבת ולא מה שחשב לשבת עליהם מבעו"י.