השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
חנות וסחורה של יהודי ופועלים גויים, האם חמץ הנמצא בחנות לאחר הפסח מותר בהנאה? • ומה הדין בחמץ שנמצא לאחר הפסח ולא יודעים אם הוא של יהודי או של גוי? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תמ"ט סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
חנות שהיא שייכת ליהודי, וכן הסחורה שייכת ליהודי, והחנות מוכרת מזון ובתוכו גם חמץ, והפועלים גויים, ולאחר הפסח מצאו חמץ בחנות, והספק הוא, האם החמץ שנמצא בחנות הוא מהמלאי של היהודי, וממילא הוא חמץ שאסור בהנאה, או שהחמץ נפל מהפועלים הגויים, והחמץ של גוי, וחמץ של גוי שעבר עליו הפסח ומותר בהנאה, מבואר בשו"ע, שהחמץ אסור בהנאה, ולא תולים שהחמץ שנמצא לאחר הפסח הוא מהגויים, וטעם הדבר שלא תולים בגויים מבאר המ"ב, כיוון שהחמץ שבחנות הוא קבוע ותדיר, וכל זה דווקא אם מצא את החמץ מיד לאחר הפסח, אבל אם מצא לאחר זמן, החמץ מותר.
חנות של גוי וסחורה של גוי, ופועלים יהודיים, חמץ שנמצא שם מותר אפילו באכילה, כיוון שהולכים אחר המלאי שבחנות, והרי המלאי שייך לגוי, והחמץ מותר, ואומר המ"ב, באופן כזה, אע"פ שהחנות הייתה סגורה בפסח, בכ"ז תולים שהחמץ של הגויים ולא של היהודיים.
מסיים השו"ע, שכך גירסת רש"י ורב האי שהולכים אחרי המלאי, אבל לפי ר"ח, הולכים אחרי הפועלים, ויוצא לקולא ולחומרא, ולכן, באופן שהחנות והמלאי של יהודי והפועלים גויים, החמץ שנמצא שם, מותר, ובאופן שהחנות והמלאי של גויים והפועלים יהודיים, החמץ שנמצא שם, אסור, ויש שביארו פשט אחר בדברי ר"ח, ואומרים, שהר"ח מדבר באופן שהחנות לא מוכרת מזון, אבל אם היה בחנות מזון, גם לדעת הר"ח, הולכים אחרי המלאי, ולדינא כדעה הראשונה והולכים אחרי המלאי.
אומר המ"ב, חמץ שנמצא אחרי פסח, ולא יודעים אם החמץ בבעלות ישראל והוא אסור כיוון שעבר עליו הפסח, או שהחמץ בבעלות גויים והוא מותר, יש דעות בזה בין הפוסקים, י"א שמותר בהנאה ואסור באכילה, וי"א שגם באכילה מותר, כיוון שחמץ שעבר עליו הפסח, איסורו מדרבנן, וספיקא דרבנן לקולא, אבל אם באותו מקום מצויים רוב ישראל, אסור בהנאה, שוודאי שנפל החמץ מישראל, וכל זה דווקא כשנמצא מיד לאחר הפסח, או שהפת ישן שא"א לומר שנאפה לאחר הפסח, אבל אם יש לתלות שנפל לאחר הפסח, מותר באכילה בכל עניין, וכגון שמצאו לאחר זמן.