חמץ של גוי הממושכן אצל יהודי בפסח

כ"ט תשרי תש"פ - סימן תמ"א סעיף ב'- סוף הסימן

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מה הפתרון שמציע המג"א בכדי שלא יפסיד היהודי בכך שיצטרך לבער את החמץ של הגוי לפני פסח?מהי המשמעות של המילה 'מעכשיו'? ומה הדין ביהודי שהלווה כסף ליהודי אחר ומשכן אצלו חמץ?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תמ"א סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

יהודי שהלווה מעות לגוי, והגוי משכן ליהודי את החמץ, למקרה שאם הגוי לא יפרע את ההלוואה, היהודי יגבה את דמי ההלוואה מאותו חמץ, מבואר בשו"ע, שאם המשכון בידי היהודי, והגוי אמר ליהודי, אם אני לא אפרע לך את החוב, אני מקנה לך את המשכון כבר מעכשיו, היהודי עובר על המשכון, וגם אם זמן הפירעון הוא אחרי פסח ונמצא שבפסח החמץ היה עדיין ברשות הגוי, בכ"ז אם גוי לא פרע, היהודי עובר על כך למפרע, ומוסיף המ"ב, אמנם השו"ע מדבר על אחרי פסח שהחמץ אסור, אבל גם לפני פסח יש בעיה, שהרי היהודי חייב לבערו שמא הגוי לא יפרע את ההלוואה, ויתברר שהחמץ קנוי לו למפרע, ועובר על בל יראה, ובבה"ל מביא, שאמנם ככה דעת כל האחרונים, אבל המג"א יש לו פתרון, שהרי היהודי מפסיד בה שהוא מבער את החמץ, שהרי הגוי לא יפרע לו את ההלוואה, ולכן היהודי לא חייב לבער את החמץ לפני פסח, ואע"ג שעלול להיות מצב שהגוי לא יפרע את החמץ לאחר הפסח, ואז החמץ יהיה של היהודי למפרע, ועבר עליו בפסח, התשובה היא שהיהודי ימתין, ואם הוא רואה שהגוי לא מתכוון לשלם לו, ימחל לגוי על החוב, וממילא המשכון לא נקנה לו למפרע, ואח"כ היהודי יגבה מהחמץ הזה.

כל מה שלמדנו שהיהודי עובר על החמץ הזה כי הוא נקנה לו למפרע והוא גם אמר מעכשיו, זה הכל אם אמר מעכשיו, אבל אם לא אמר מעכשיו, ואין אחריותו עליו, מותר, ומבאר המ"ב שכוונת הדבר הוא, שאם היהודי אחראי על החמץ כמבואר לעיל בסי' ת"מ, הדין הוא, שחמץ גם אם לא ממושכן אצל יהודי אלא מופקד אצלו, אם היהודי חייב באחריות החמץ כפי התנאים המבוארים לעיל בסי' ת"מ, היהודי עובר על החמץ הזה, אבל כאן אם לא אמר מעכשיו, ואין אחריותו עליו, מותר, וגם אם נראה שהגוי לא מתכוון לשלם את ההלוואה, אלא הוא מתכוון להשאיר את החמץ אצל היהודי, בכ"ז כיוון שלא אמר לו מעכשיו, היהודי לא עובר על זה, כי זה אסמכתא בעלמא, ומביא המ"ב, שיש חולקים ואומרים, שאם הגיע זמן הפירעון לפני פסח, אע"פ שלא אמר מעכשיו, היהודי עובר על החמץ הזה.

יהודי שהלווה ליהודי אחר, והלווה משכן למלווה את החמץ שלו, אפילו בלי מעכשיו, בכ"ז קונה המלווה ועובר עליו, כי יהודי מיהודי קונה משכון.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים