"פָּתֹחַ תִּפְתּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ" (דברים ט"ו, י"א)
סיפר הרב (רבי יצחק זילברשטיין שליט"א) סיפור מופלא על השפה המלכותית בין כ"ק ה'אמרי חיים' לזוגתו הרבנית. חכמה גדולה היא ליצור בבית שפה המתאימה לבני מלכים, בני אברהם יצחק ויעקב, שפה המתובלת בסממנים שיש בהם יראת שמים ואהבת חסד, שפה המתאימה לבית יהודי.
חמותי ע"ה, אשתו של מרן הגרי"ש אלישיב, סיפרה לי לפני שנים רבות מעשה מופלא שראתה אצל כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ זצ"ל, בעל ה'אמרי חיים', ואשתו הרבנית.
היה זה כאשר מו"ח מרן זצ"ל, ואשתו הצדקת ע"ה, שהו בשבת קודש באותו מקום שבו היו גם הרבי מויז'ניץ ואשתו. בין הבאים היה יהודי עני אחד, שהיה בעבר אדם מכובד, ובעל יחוס, ועתה פשט את ידו, כדי שיתנו לו צדקה. היה ברור מאליו שכיון שמדובר בעני מכובד ומיוחס, אי אפשר להיפטר ממנו בסכום כסף רגיל שנותנים לכל עני. חמותי ע"ה סיפרה לי שהכסף היה אצל הרבנית. אבל הרבנית מויז'ניץ לא ידעה כמה כסף מעונין הרבי למסור לעני ההוא. מאידך, כיון שהחסידים עמדו במקום, נבצר ממנה לשאול את הרבי בגלוי, כדי לא לבייש את העני.
כיצד התנהל בכל זאת הדו-שיח? הרבנית רמזה בידיה לרבי כרוצה לדעת כמה כסף להוציא מהארנק. הרבי סימן לה בסימן משלו, והיא הוציאה שטר של עשרים לירות, סכום גדול מאוד בימים ההם, ומסרתהו לעני. ומה היה הסימן? חמותי סיפרה לי שה'אמרי חיים' נטל את שתי ידיו הקדושות, פתח את 10 האצבעות לרווחה, וספק את שתי הידיים זו על זו – 2 פעמים. מזה הבינה הרבנית שכוונתו היא להכפיל 2 פעמים את 10 האצבעות, וממילא יש לתת לעני סך של 20 לירות. כך נראית שפה מלכותית בין בני זוג.
(קול ברמה – גליון 284)