מנהג ישראל בכל שבתות השנה וביו"ט לעשות חלות מוארכות לכבוד שבת ויו"ט, ואילו בחודש תשרי המנהג לאפות חלות עגולות ולא ארוכות [ויש לציין שבקהילות הספרדים וכן אצל בני עדות המזרח, המנהג גם בכל ימות השנה לעשות חלות עגולות לשבת, זכר למן שהיה עגול כדכתיב 'כזרע גד', ופירש רש"י עגול].
בשל"ה כתב הטעם שאופים החלות במשך השנה בצורת ו', כדי להשלים את שם הוי"ה בעת הבציעה, לפי שחתיכת החלה שבוצעים היא בצורת יו"ד, וה' אצבעות שתי הידיים הן שני ההי"ן, והחלות הן כדמות ו'. ורמז ע"ז הדברי חיים מצאנז זצ"ל שזהו מה שאומרים בזמירות לליל שבת קודש 'בווין תתקטר'.
ובשם הרה"ק מראפשיץ זצ"ל מובא בספרים, שלאחר החורבן כשפסק לחם הפנים תיקנו אנשי כנסת הגדולה שכל אחד מישראל יעשה לשבת שתי חלות שיהא אורכן יותר על רוחבן כצורת שני ווי"ן, נגד הסוד של י"ב חלות של לחם הפנים שהן גם כן וא"ו כנגד וא"ו.
חלות עגולות לסימן טוב
וכל זה הוא בשאר שבתות השנה, אבל מראש השנה עד אחר הושענא רבא נוהגים לאפות חלות עגולות דווקא, כמו שכתב בספר 'טעמי המנהגים' (ליקוטים אות קפג) עפ"י מה שכתב בשו"ת מהר"י אסאד (או"ח קנז) לבאר מה שנוהגים בפסח לעשות מצות עגולות, שהיה בזמן ההוא חוק המצרים לעשות הלחמים שלהם מרובעים ומשולשים לפי ריבוי האלוקות שהאמינו, וכדי להרחיק מחוקות התועבות של המצרים עשו ישראל ההיפך מהם ועשו לחמיהם עגולים המורה על האחדות, ובראש השנה שאז הוא עיקר הזמן שממליכים את המלך יחיד ומיוחד וכן משך כל החודש העדיפו לאפות חלות עגולות, וכן היה המנהג בערי אשכנז.
ויש שכתבו שעושים כן לסימן טוב, כי דבר עגול אין לו קץ וסוף והוא לסימן טוב לאריכות ימים בלי קץ ובלי סוף ('תורת משה' מהדורה רביעאי). ויש צדיקים שאמרו שעושים כן כיון שחלות עגולות הם כעין צורת כתר לרמז מה שאומרים 'ויתנו לך כתר מלוכה'.
רבים נוהגים אף בשבתות שבחודש תשרי לאפות חלות עגולות מטעמים אלו, אך בכמה קהילות מישראל היו נוהגים אף בשבתות אלו לאפות חלות כבשאר שבתות השנה.
חלות ארוכות בחג הסוכות
יש שנהגו לאפות חלות עגולות רק לראש השנה וערב יו"כ והושענא רבה, ואילו בשבת שובה ובחג הסוכות ושמיני עצרת היו עושים כבכל שבת, וכן המנהג בבעלזא.
חלות בצורות שונות
המנהג בכמה חצרות לאפות לראש השנה חלות בצורת ציפורים, כמובא בספר תורת אמת שעושים כן לסימן שהשי"ת יגן וישמור אותנו כמו שכתוב בפסוק (ישעי' ל, ה) 'כציפורים עפות כן יגן ה' צבאות'. ובסקווירא המנהג לעטר את החלות העגולות עם קשר בצורת ציפור.
ויש שנוהגים לעשות חלות כמו סולמות, לפי שבראש השנה דנים כל אחד – מי יעני ומי יעשיר מי ישפל ומי ירום, ומובא במדרש תנחומא שהקב"ה עושה סולמות ברקיע, את זה הוא מעלה ואת השני הוא מוריד, לכן עושים סולמות לרמז על זה ('מטעמים' עמ' לג). ויש אומרים שטעם המנהג הוא לסימן שיעלו התפילות למעלה לאבינו שבשמים, וכן מובא ב'מנהגי בית אליק' שהיו נוהגים לאפות ב' חלות, אחת בצורת ציפור ואחת בצורת סולם.
להארות והערות ניתן לפנות למכון 'המנהג' במייל: [email protected]