שאלה:
יהודה נגש לעמוד החזן להיות שליח ציבור בתפלת מעריב תוך שהוא מנעים בקולו את סיום הברכות, וכשהגיע ל'ואמונה כל זאת' וגו' תפס את עצמו שהרי כבר התפלל באותו יום מעריב בשעה מוקדמת א"כ אינו יכול להתפלל פעם נוספת וחייב לעזוב את העמוד, מצד שני יש בזה בושה ובזיון לעיני כל הצבור וגדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת מדרבנן כמבואר בברכות (דף יט:), וחשב רעיון שלא יאמר ח"ו ברכת גאל ישראל לבטלה אלא ישתוק וכשיסיימו הציבור יאמר רק את המילים גאל ישראל ושומר עמו ישראל לעד, וכך לא יכשל בברכה לבטלה, האם מותר לעשות כן?
תשובה:
אף במקום כבוד הבריות לא הותר ברכה לבטלה, וכדמצינו במשנ"ב סי' צ"ב גבי חזן שנצרך לנקביו קודם חזרת הש"ץ שיכול להתפלל משום כבוד הבריות אם יכול להעמיד עד פרסה, ובאין יכול להעמיד עצמו עד פרסה נסתפק הואיל ואמרו חז"ל שתפלתו תועבה וא"כ ברכותיו לבטלה ויש בהן משום לא תשא אין להקל משום כבוד הבריות או שבכה"ג ל"ג שיהא תפלתו תועבה, עכ"פ למדנו שאין לברך לבטלה משום כבוד הבריות.
והעצה שרצה לעשות שלא יברך רק יסיים את המלים של הברכה, אין זה פתרון כיון שמכשיל את הצבור באמן לבטלה, וגם העירוני שעניית אמן בחנם באמצע ברכות ק"ש הוי הפסק, ולכן יש להורות שיסמן למישהו מהקהל שיעבור תחתיו, ויקבל שכר על הפרישה.