התפילה בציבור ובבית הכנסת ודיני מקום התפילה
התפילה בציבור ובבית הכנסת
- חובה על האדם להתפלל את תפילת העמידה בציבור של עשרה אנשים, וצריך שכל המתפללים יתחילו את תפילתם בשווה.
- כפי שנאמר בספר משלי, "בְּרָב עם - הדרת מלך", ולכן כאשר ישנם שני בתי כנסת, אשר באחד מהם מתפלל ציבור גדול ובשני ציבור קטן - מצוה להתפלל בזה של הציבור הגדול.
- מי שאין באפשרותו להתפלל עם הציבור, יכוון את שעת תפילת העמידה שלו לשעה שהציבור מתפללים את תפילת העמידה, ובכך תֵּחשֵׁב תפילתו במידת מה כתפילה בציבור.
- הנמצא בבית הכנסת יחד עם ציבור שטרם התפלל, אסור לו להקדים ולהתפלל לפניהם, משום שמבזה בכך את הציבור.
- שני בתי כנסת, האחד קרוב והאחר רחוק - ישנה עדיפות לרחוק, בְּשֶׁל השכר הניתן על כל פסיעה; ואם בבית הכנסת הקרוב יש ציבור גדול יותר, יש להעדיפו על פני הרחוק.
- מצוה להחיש את הצעדים ולרוץ בעת שמתקרבים לבית הכנסת, או בכל מצב בו ניכר כי הריצה היא לקראת עשיית מצוה.
- מי שביתו נמצא במרחק הליכה של יותר מ'מיל' מבית הכנסת - פטור מתפילה בציבור. ובתפילת ערבית שהיא בלילה, אינו מחויב ללכת ביחידות; ובזמננו שהדרכים מוארות - יתכן שהדין שונֶה.
- מי שתורתו אומנותו, ואינו מפסיק את לימודו אלא לצרכים הכרחיים, ובמקום לימודו לא מתקיימת תפילה בציבור - רשאי להתפלל ביחידות במקום לימודו הקבוע.
- עשרת הראשונים הבאים לבית הכנסת - מקבלים שכר כנגד כל הבאים אחריהם. ובזוהר הקדוש נאמר כי ראוי שיתקבצו עשרת הראשונים ויכנסו יחד לבית הכנסת.
- את תפילת העמידה יש להתפלל במקום סגור - אף אם בלתי מקורֶה - כיון שדבר זה מסייע להכנעה ואֵימת המלך הנדרשות בעת התפילה; והמתפלל במקום פתוח מכונֶה בפי חז"ל 'חצוף'.
- יש להקפיד לכתחילה שיהיו חלונות בקיר שמתפללים לכיוונו, ובנוסף, על פי הזוהר, ראוי שיהיו בכל בית כנסת שנֵים עשר חלונות, אך אין צורך שכולם יהיו בקיר שמתפללים לכיוונו.
- המתפלל בסמוך לבית הכנסת, ומסיבה כלשהי אינו יכול להתפלל לכיוון שאליו מתפללים - יתפלל לכיוון בית הכנסת, אך אסור להתפלל כשפניו לכיוון ההפוך מזה שמתפללים אליו, או כשגבו מופנֶה לבית הכנסת.
- התפילה נחשבת כהקרבת קרבן, וכשם שהקרבת הקרבן נעשתה במקום קבוע בבית המקדש, כך צריך אדם לקבוע מקום לתפילתו, ולא לשנותו כי אם בעת הצורך.
- אין להתפלל בטווח של פחות משמונה טפחים (64-76.8 ס"מ, לשיטות השונות) מפתח בית הכנסת, ואם מקומו הקבוע הוא בסמוך לפתח, והפתח אינו פתוח לרשות הרבים - רשאי לשבת שם.
- מצוה מן המובחר שלא תהא כל 'חציצה' בין המתפלל לקיר שלפניו; וחפץ העומד במקומו דרך קבע, כגון ארון ספרים, או חפץ שיש בו צורך לתפילה, כגון 'סטנדר' - אינם נחשבים לחציצה.