השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
ספר העשוי בגלילה שנתגלגל צד האחד מידו ברה"י אל עבר רה"ר באיזה אופן מותר להחזירו? • מה הדין בחפצי חול שהתגלגלו מידו לרה"ר? • האם מותר לזרוק חפץ שביר מבית לבית בשני צידי רה"ר? • ומדוע התירו לזרוק חפצים מבית לבית כשביניהם עוברת כרמלית? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שנ"ב סעיף ב'- סימן שנ"ג סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
כהמשך לדברי השו"ע בסעיף א', באדם שעומד ברה"י על מקום גבוה י' ורחב ד', ואוחז בידו ספר העשוי בגלילה כעין ס"ת, ראשו האחד בידו וראשו השני נתגלגל לרה"ר שלפניו, מבואר, שהדבר תלוי, אם ראשו של הספר שנתגלגל נח בגובה של למעלה מי' טפחים מקרקע של רה"ר, מותר לו לגלול ולהחזיר את הספר אליו לרה"י, כיוון שהמקום שלמעלה מי' טפחים ברה"ר, מוגדר כמקום פטור, ואפילו סתם חפצי חול מותר.
כאשר ראשו של הספר התגלגל ונח בתוך י' טפחים מקרקע רה"ר, יש בעיה להחזיר את החלק שהתגלגל אלי לרה"י, ואע"פ שהוא אוחז בחלק מהספר, בכ"ז, כיוון שחלקו התגלגל לרה"ר, מדרבנן אסור להחזיר חזרה את החלק השני אליו לרה"י, שחששו חז"ל, שמא כל הספר יתגלגל לרה"ר, ויבוא להחזירו אליו, ובכ"ז כדי למנוע ביזיון, גוללו על הכתב.
אע"פ שמבואר בסעיף א' שכאשר מדובר בכתבי קודש המוטלים בביזיון, התירו חז"ל לגלול ולהחזיר את החפץ אליו מרה"ר לרה"י, וכל האיסור שבדבר הוא רק מדרבנן ובמקום ביזיון כתבי הקודש חז"ל לא העמידו את גזירתם, כאן כיוון שלא מדובר באופן שכתבי הקדש באים לידי ביזיון, אסור לו להחזיר ולגלול את החלק שנתגלגל לרה"ר אליו לרה"י.
נחלקו השיטות, בחפצי חול שאוחז קצה אחד של החפץ, והקצה השני התגלגל לרה"ר אל תוך י' טפחים ולא נח, האם מותר להחזיר אותו אליו או לא.
אם הספר התגלגל אל רה"ר ולא נח בקרקע, ונעצר תוך ג' סמוך לקרקע רה"ר, לגר"א זה נחשב כמי שהונח בקרקע רה"ר, ואסור לו להביא את החפץ אליו אם אינו מוטל בביזיון.
שני צידי רה"ר, אם רוצים לזרוק חפץ מבית אחד לחברו, אם החפץ עומד תוך י' טפחים, אסור לזורקו בתוך י' טפחים מקרקע רה"ר, אבל אדם הרוצה לזרוק חפץ מבית לבית ובאמצע עוברת רה"ר, ורוצה לזרוק מעל י' טפחים, אם שני הבתים באותו גובה, מותר, ואם לא, אסור לו לזרוק מאחד לשני גם למעלה מי' מקרקע של רה"ר, כי חוששים שמא החפץ יפול אל רה"ר, ויעבור על איסור הוצאה מרה"י לרה"ר, אא"כ מדובר בחפץ שאם הוא נופל הוא נשבר, שאז הוא יזהר שהחפץ לא יפול לרה"ר.
אם כרמלית עובר ביניהם, מותר בכל אופן, כיוון שבכרמלית, איסור הוצאה הוא רק מדרבנן, וחז"ל לא גזרו בזה, ולא חששו שמא זה יפול מרה"י לכרמלית, כיוון שזה גזירה לגזירה.