הרב משה אהרן אויש
"מעל אלף מלווה מלכה רצופים היה זקני ר' שלמה ענגל ז"ל אצל רבי ישע'ילה", כך מספר נינו הרה"ח ר' הירצקא ענגל הי"ו. "סעודות אלו היו נמשכות שעות ארוכות, ופעמים רבות היו מסתיימות כבר בעלות השחר.
"למרות האורחים הרבים שהיו שוהים בקערעסטיר בביתו של רבי ישעי'לה בשבתות, וסועדים על שולחנו, וכידוע המאכלים היו מוגשים שם בריווח עצום, במטעמי גן עדן – בכל זאת, מיד אחר הבדלה, החלו בהכנות לסעודת המלווה מלכה. היו אופים במיוחד בכל מוצאי שבת חלות גדולות, העמידו לבשל טשולנט, מרק, בשר ודגים, תפוחי אדמה, ועוד מאכלים רבים כיד המלך, וכרוחב ליבו הטהור של רבי ישעי'לע והרבנית.
"דרכו בקודש של רבי ישעי'לע היתה לספר סיפורי צדיקים כנהוג, ותמיד היה מבקש שיספרו גם 'געלט מעשה', סיפור שקשור לכסף. והחסידים, אנ"ש ואלו שהיו אז, ידעו שסיפור זה לעת כזאת הוא סגולה לפרנסה, וזו היתה כוונתו של רבי ישע'ילע, להמשיך שפע ברכה והצלחה בבני חיי ומזוני רויחא ובריאות הגוף ורפואות הנפש וכל טוב לבנ"י כדרכם של הצדיקים. וכל פעם שהיה רבי ישע'ילע מסיים את הסיפור, היה זקני ר' שלמה מפטיר: 'ווען דער בורא כל עולמים וועט אונז געבען מנוחה ושמחה, וועלמער וויסען דער רבש"ע איז א ממליך מלכים ולו המלוכה' (כשבורא כל עולמים יתן לנו מנוחה ושמחה, אז נדע שהרבש"ע הממליך מלכים ולו המלוכה)".
"זקני ר' שלמה היה בעל ממון רב, והתפרנס משיווק מוצרי מזון, והיו לו בחצרו בטוקאי מחסנים מלאים עם קמח, סוכר ועוד מוצרי צריכה. פעם אחת תקפה מכת עכברים קשה את המחסנים, וביום בהיר אחד ראה שמאות עכברים חודרים למחסנים ומתחילים לכרסם את הסחורה. מיד קם ונסע לקערעסטיר לשפוך שיח לפני הרה"ק לישועה מיידית, ובכה לפני רבי ישע'ילע בטענה כי הוא מקפיד לתת מעשר געלט מכל הכנסותיו, ולא מגיע לו הפסד גדול זה.
"רבי ישעי'לע שמע המקרה ואמר לו: אכן אתה צודק. הן אני מכירך כאיש חסיד וירא שמים, ואני יודע כי אתה מפריש מכל הכנסותיך מעשר כספים למהדרין, ולא מגיע לך הפסד כזה. ואמר לו שיילך לשלושת חתניו הרבנים הגאונים, שישבו במושב בית דין ויחתמו על פסק דין שלא מגיע לר' שלמה ענגיל מטוקאי הפסד באוצרותיו.
"והלך זקני ר' שלמה והושיב את חתניו של הרה"ק, הלא הם הגאון רבי שמואל גרוס אב"ד בערעבשט, הגאון רבי ראובן חיים קליין אב"ד סאנינא, והגאון רבי ישראל אברהם לנדא אב"ד באדלין, והם הוציאו פסק, שהנה הגיע לפנינו הרב שלמה הכהן ענגיל מטוקאי שנותן בכל חודש מעשר כספים כנדרש, ובוודאי שלא מגיע לו שיפסיד רכושו ע"י מכת העכברים, וחתמו שלושת הרבנים הגאונים. והביא זקני את הפסק לרבי ישעי'לע והוא צירף בכתב ידו, גם אני הק' ישעי' בן מו"ה משה ז"ל, שהי' משמש בקודש אצל הה"צ מליסקע זי"ע, מצטרף לפסק הגאונים שליט"א. ואמר לו רבי ישע'י שידביק את הפסק על הדלת של המחסנים ויברחו. וכן הוה".
מוסיף ר' הרצקא ואומר: "יש כאלו שמוסיפים שהעכברים ברחו למחסנים של השכן הגוי, והוא התפלא מאיפה באו לפתע כל העכברים, אבל אני לא שמעתי כך בבית אבא. וכן הסגולה של הדבקת תמונת רבי ישעי'לע כסגולה נגד העכברים, שיש כאלו המקשרים זאת לזקני ר' שלמה, אנו לא קיבלנו זאת, ואולי הסגולה באה ממקור אחר".
עוד סיפור מופלא של ר' שלמה ענגיל הקשור למלוה מלכה אצל רבי ישעי'לע מספר בהתרגשות נינו הרה"ח ר' הירצקא הי"ו. "גוי אחד שהיה גר בטוקאי והכיר את זקני מאוד, ידע שהוא נוסע בכל מוצאי שבת באמצע הלילה לקערעסטיער, וטיכס עצה איך לשדדו ולרצחו נפש. והמתין לו באחד השדות שמשם היה נוסע לקערעסטיר, ותיכנן שכשיעבור שם יתנפל עליו וירצח אותו ויקח את שללו.
"זקני לא ידע כמובן ממה שמצפה לו בדרך, ויצא עם עגלות מלאות כל טוב בדרכו למלוה מלכה. לפתע בהיותו באמצע הדרך במקום חשוך לגמרי, קפצו כמה כלבים גדולים מול העגלה והחלו לנבוח בקולי קולות, עד שהסוסים נרתעו והסתובבו לאחור. כאשר ראה זאת זקני, ניסה לנסוע דרך צד שני, אך הכלבים רדפו אחריו ולא נתנו לו להמשיך בדרך. כך נמשך הדבר כשעתיים, עד שאחרי זמן רב, כביאתם כך הליכתם, לפתע הסתובבו הכלבים ונמלטו. לאחר כמה רגעים כשראה ר' שלמה שהכלבים לא שבים, המשיך בדרכו בלב רועד מפחד לקערעסטיר.
"כאשר נכנס למלוה מלכה, עוד קודם שהחל להתנצל על האיחור, קם רבי ישע'ילה ואמר לו: נו שלמה, האב איך דיר געשיקט גוטע שומרים… (שלחתי לך שומרים טובים?). זקני לא ידע מה כוונת הרבי, רק למחרת הגיעה השמועה שאותו גוי חיכה זמן רב, ואחרי שעתיים כשראה שר' שלמה לא מגיע במקום שחיכה לו, הבין שכנראה לא יסע היום לקערעסטיר והלך לו. וכך ניצל זקני ר' שלמה ע"י השומרים ששלח לו ר' ישעי'".