זימן שנים יונים ומצא שלשה מדוע היונים אסורים? • מה הדין באופן שמצא את היונים בזויות שונות של אותו הקן? • מה ההבדל בין יונים המדדים ליונים המפריחים? • ובאיזה אופן מותר ליהודי לקבל יונים במתנה מגוי ביו"ט? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תצ"ז סעיפים י"ב' – ט"ו במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מבואר בסעיפים הקודמים, שיש בעלי חיים שאמנם מותר לצוד אותם ביו"ט ואין בהם איסור משום צידה, אבל צריך לזמן אותם מערב יו"ט כדי שלא יהיה בהם איסור מוקצה, ויוני שובך ויוני עלייה שאינם רגילים בחברת בני אדם, כאשר הם עדיין קטנים, קל לצוד אותם, ואינם מחוסרים צידה, ומותר לצוד אותם ביו"ט, אבל צריך לזמן אותם מערב יו"ט, כדי שלא יהיה בהם איסור מוקצה, מאידך, יוני שובך ויוני עלייה שהם גדולים והם נשמטים מבני אדם, לא מועילה להם הזמנה, כיוון שיש בהם איסור צידה, מצד שני, יונים ותרנגולים שבבית, כיוון שהם הורגלו להיות בחברת בני אדם, קל לתפוס אותם, ואין בהם משום צידה, וגם לא צריך להזמין אותם מערב יו"ט, ובעניין 'הזמנה', מבואר לעיל בסעיף י', שלא צריך מעשה של הזמנה כגון לנענע אותם, אלא מספיק מה שהוא עומד מרחוק, ובראיית עיניו הוא בורר לעצמו מה שהוא ירצה למחר.
זימן שניים ומצא שלשה, כלומר, יש כאן אחד שאינו מזומן, והוא מוקצה, לא נאמר שהמוקצה יתבטל בשניים המותרים, ומשתי סיבות, ראשית, משום שבעלי חיים חשיבי ולא בטלי, ועוד, משום שזה דבר שיש לו מתירין, ולכן בכהאי גוונא שזימן שניים ומצא שלשה, הם אסורים, וכן אם זימן שחורים ומצא לבנים בקנים המובדלים במחיצה, דהיינו, שובכים רגילים שיש בהם מחיצות של קנים שמבדילים בין השובכים, וזימן יונים שחורים ומצא יונים לבנים, וכן להפך, כולם אסורים, כיוון שחוששים שמא אותם שהוא זימן פרחו להם, ומה שעכשיו הוא מוצא בקן, הם יונים אחרים שהוא לא זימן אותם מערב יו"ט, אא"כ הוא מכיר אותם.
אם אחד מהם נפל לים או נאכל, אנחנו תולים את האיסור באותו אחד שאינו לפנינו, והשאר מותרים.
אם באותו קן עצמו מצא אותם בזויות שונות של הקן, אנחנו תולים שהם התהפכו, משא"כ אם זימן שחורים ומצא לבנים וכן להפך, אסורים, ואם מצא את השחורים במקום שהניחם, אע"פ שיש בשובך עוד יונים לבנים או שחורים שלא הזמין, לא חוששים שמא הם התהפכו, ולכן, מה שמצא במקומו, מותר.
זימן שניים ומצא שלשה, ודאי שאחד אתי מעלמא, וכן בזימן שחורים חוששים שאותם יונים שהזמין, פרחו, ואלו שמצא הגיעו מעלמא, ומדובר באופן שיש שובכים בתוך חמישים אמה, או שהיונים יכולים לפרוח קצת, שאם לא כן, מוטב לנו לומר שהם התהפכו והלבנים הגיעו לשחורים, והשחורים הגיעו ללבנים, מאשר לומר שמעלמא אתי, כיוון שאין כאן שובכים אחרים מצויים.
זימן שלשה ומצא שניים, מותרים, ומבאר המ"ב, שלא אומרים שהשניים האלו הם אחרים שהוא לא הזמין אותם, אלא אומרים שהשניים הם מתוך השלשה אלא שאחד פרח לו, ואומר הרמ"א, אפילו אם השלשה היו מקושרים יחד ועכשיו הוא מגלה שיש רק שניים, הם מותרים, כיוון שדרכם של בעלי חיים להתפרק ולהינתק מקשירתן, ואנחנו תולים שהשלישי פרח לעלמא, וכן אם מצא את השניים שהותרו מקשירתם, הם מותרים, ואנחנו לא תולים שהם שניים אחרים, אלא הם אלו שהוא הזמין.
הט"ז חולק על הדין הנ"ל וסובר, שאם לא מצא אותם כפי שהוא הניח אותם, אנחנו אומרים שאותם יונים שהוא הזמין, פרחו לעלמא, ואלו אחרים הם, אבל בהזמין שניים ומצא שניים, גם הט"ז מודה שאפילו הניחם מקושרים ומצאם מותרים, לא מחזיקינן ריעותא, ואמרינן שניתקו מקשירתם, אבל אם הזמין שלשה ומצא שניים, הם אסורים, אבל כמה אחרונים מסכימים לדברי הגה"ה בכל גוונא.
זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן, אסורים, ומבאר המ"ב, שהיה לפני הקן מדף קטן, שבן היונים היו יוצאים מהקן לנוח על אותו מדף ולשאוף אויר, ולכן אם מצא את היונים לפני הקן, חוששים שהם יונים אחרים, והם אסורים, אבל אם אין קן אחר מסביב להם בתוך חמישים אמה, אנחנו תולים שהיונים שהוא מצא לפני הקן, הם אותם יונים שהוא זימן מערב יו"ט, וכל זה באופן שהם מדדים, שאז אנחנו אומרים, שאם אין קן אחר במרחק חמישים אמה סביבות הקן, הם מותרים, כי הם לא מדדים יותר, אבל אם הם מפריחים, גם אם אין קן אחר בתוך חמישים אמה לקן, הם אסורים, ואם היונים בתוך חמישים אמה והם בקרן זווית, והם מדדים ולא מפריחים, הם מותרים, ומדובר במפריחים קצת, אבל אם הם מפריחים הרבה, אין בהם דין זימון בכלל כיוון שיש בהם דין צידה.
אם הקן הוא בקרן זווית ואינו יכול לראותו מקן זה, מכיוון שמדובר ביונים שמדדים ולא מפריחים, אין לאסור.
אם הזמין בתוך הקן ומצא אותם על פתח הקן, מותרים, כיוון שזה לא המדף שלפני הקן, אלא הוא סמוך יותר לקן עצמו, ואנחנו תולים שהם אותם יונים שהזמין מערב יו"ט.
גוי שהביא מתנה ליהודי ביו"ט בני יונה קטנים משובכות שלו בעיר, הם מותרים, ומבאר המ"ב, שכיוון שהם יונים קטנים שאינם פורחים, וממילא אינם צריכים צידה, מותרים גם למי שהביאם, ואין בהם איסור מוקצה, כיוון שבגוי לא שייך הסח הדעת, והוא לא מקצה את דעתו מהם, ולכן מותר ליהודי להשתמש בהם.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א