מאת
אאמו"ר סיפר לי אחר הלווית רבינו כי 40 שנה היה שואל קטן כגדול את מרן, הרבה פעמים היה נראה לו צד מסוים ובא לרבינו כעצה טובה, והגר"נ השיב לו תשובה הפוכה ממה שחשב, אך תמיד ראה כי לבסוף צדק ודבריו היו ממש בחינת 'אלוקים ניצב בעדת קל'
בסגנון דומה שמעתי ממו"ר הגר"י סילמן כי שנים ראשונות כשעשה שימוש חכמים אצל מרן הגר"נ לפעמים תמה על החלטות מסוימות שנראו לו תמוהות, אך בכל פעם! נוכח לדעת לבסוף כי ר' ניסים המושכל ראשון שלו אמת!!
בשיעור הדף היומי המתקיים בקהילת צא"י רמת אהרון ביהכ"נס של רבינו בשעות הערב. השיעור לא התבטל (כמעט) אף פעם.
רק פעם אחת ויחידה. כך סיפר לי המגיד שיעור
ביום הלויית מרן הגריש"א זצ"ל.
היתה אפשרות להקדים את השיעור ולהגיע ללויה עם רכב ישיר .
הרב הורה לבטל בדווקא.
ולתלות פתק בולט שהשיעור מתבטל עקב ההלוייה של גדול הדור.
זו היתה הפעם האחת והיחידה שלא היה שיעור.
מעניין לציין את הכבוד וההערכה שרכש מרן הגרי"ש אלישיב להגר"נ ובית דינו כששאלוהו פעם יהודי נכבד על בית דינו של רבינו, השיבו הגרי"ש ברור לי כי אם רבנו תם הידוע בשיטתו המחמירה כי פרוזבול יש לעשות רק בבית דין חשוב שבדור ודאי היה עושה את הפרוזבול אצל מרן הגר"נ ובית דינו.
סיפר אחד מתלמידיו אירע פעם בשבת הגדול ששכחנו לקנות דגים לסעודת שבת.
היה לנו איזה דג בקופסת שימורים. שלחנו ילד (לחנכו להלכה) לשאול אם יש דרך לפתוח בשעת הדחק.
הילד שב ואמר שהרב הסביר לו שגם אם יש אולי איזו דרך,
אבל כל הענין של דגים זה לכבד את השבת,
ובכל שבת הינה מתכבדת באכילת דגים,
אבל השבת הזו תתכבד יותר באי אכילת דגים, כשלא יפתחו את הקופסא
בענין אוצר בית דין כשעלתה המחשבה לעשות אוצר בית דין והדבר היה כרוך בכמה קולות כמו משקל מדויק לסחורה, ומשכורות ראויות לעוסקים, היו רבים ביניהם מתלמידי החזו"א שפקפקו בענין, אך רבינו בכח הכרעתו הורה להתיר, מתוך מחשבה שזו הדרך היחידה בה ניתן לגרום בדורנו לבעלי מטעים לגרום לשמירת שמיטה ולכן ראוי להתיר כמה גדרים כדי לרומם את שומרי השמיטה .