יהודי הממונה על ענייני הצדקה של קופת העיר בבני ברק אירס את בתו במזל"ט, ויום אחד נודע לאבי הכלה על דירה למכירה במחיר מציאה בתוך העיר בני ברק והלך לראות את הדירה, וחזר בבשורה טובה כי הדירה בתוככי העיר נראית ממש מעולה ובמחיר מציאה. והזמין את המחותן שיבוא אף הוא לראות את הדירה הנדירה, ושניהם הביעו הסכמה לסגור מהר את העסקה, לפני כן הם קראו לכלה שתבוא לראות בעצמה את דירת המציאה.
הכלה הגיעה והחלה לעבור בחדרי הדירה, היא התרשמה מאד והתלהבה, אך אז לפתע היא קוראת לאביה לצד ואומרת שיש לה התלבטות קשה, כי אכן היא מתפעלת מהדירה היפה והזולה והיא ממש נהדרת, "אך אני מתלבטת מאוד"' והסבירה: במחזור שלי בסמינר ישנן כמה בנות מבוגרות שעדיין לא זכו למצוא את חתנן המיועד, ואחת מהן מתגוררת בבנין הזה ממש, ולא זו בלבד שחברתי מאותו בנין עדיין לא זכתה להתארס יש לה עוד אחות מבוגרת ממנה שגם היא יושבת עדיין בבית ומשתוקקת למצוא את זיווגה, האם לדעתך אבא ראוי שנקנה את הדירה בבנין זה הרי בכל פעם שאצא מהבית, חברתי תראה אותי ומראות אלו יגרמו לה לדקירות בנשמתה ובוודאי יהיה לה צער ועוגמת נפש.
אבי הכלה העביר את המעשה אל מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א בשאלה מה עושים במקרה כזה שחברתה המבוגרת של הכלה מתגוררת באותו בנין שהם רוצים לרכוש. התשובה של מרן הגר"ח קנייבסקי הדהימה את כל הסובבים שאף שרבינו הגר"ח שליט"א מידי יום ביומו עונה בקלות ובמהירות על מאות שאלות קשות הנוגעות אף בחיי אדם, נעצר למשך כמה דקות וחשב רבות מה עושים במקרה שכזה, לבסוף אמר "אינני יודע מה לעשות, יש כאן שאלה קשה וצריך לשאול את מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל
אבי הכלה רץ מהר לרבינו זצוק"ל, והציג בפניו את השאלה, ורבינו התחיל בעצמו למנות את היתרונות שבדירה: המיקום, המחיר, הדירה והרי אם לא תרכשו אותה יקח אותה מתווך ומחירה יעלה, ואז עצר הרב והחל להרהר ארוכות, לאחר זמן מתמשך אמר רבינו בהתרגשות: אבל איך אפשר לדקור את ליבה של החברה המבוגרת המתגוררת בבנין זה! וחשב עוד מעט ואז פסק: "אני מציע שלא לרכוש את הדירה, צריכים להתחשב בחברה ההיא ובאחותה, לא לגרום להן צער".
המחותנים עשו כדברי מרן וירדו מההצעה לקנות את דירת המציאה הנדירה. לאחר זמן מה שאלו המחותנים את רבינו זצוק"ל האם יכולים הם לרכוש את הדירה אך ישכירו אותה לאחרים עד שאותן אחיות מבוגרות תינשאנה. ונענה רבינו שאפשר לעשות כן. וההורים של החתן והכלה שהיו יראי שמים ובעלי חסד שראו את מצוקת הכלה, ועוד יותר את מצוקת האחיות מעוכבות השידוך, קיבלו על עצמם להתפלל על האחיות האלה שיזכו למצוא את זיווגן בנקל.
ואכן! בליל חתונת הבת הצדיקה שויתרה על הדירה, קרה הבלתי יאמן והאחות המבוגרת של חברתה התארסה ביום חתונתה, ואחרי זמן קצר גם חברתה התארסה. הזוג נכנס לדירה הנדירה תוך כמה ימים וחי בה עד היום, ואין לתאר את השמחה הכפולה והמכופלת שהיתה בבנין זה באותו שבוע.
כששמע זאת רבינו זצוק"ל הפטיר בשמחה: נער הייתי וגם זקנתי, ומעולם לא ראיתי אדם שויתר והפסיד מכך.