השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רי"ג סעיף א'
- מי שיצא אם מוציא אחרים -
ישבו יחד לאכול, האם יש עדיפות שאחד יוציא יד"ח את כולם בברכתו? | מהו התנאי הנצרך כדי להוציא אחרים יד"ח? | האם זה נאמר גם לגבי ברכה אחרונה?
כאשר כמה אנשים יושבים לאכול ולשתות יחד ויש להם ב' אפשרויות, או שאחד יברך ברכה אחת ויפטור את כולם ויוציא אותם יד"ח, או שכל אחד ואחד מהיושבים לאכול או לשתות יברכו כל אחד לעצמו, באופן עקרוני עדיף שאחד יברך בקול רם ויוציא את כל שאר האוכלים והשותים, והם יתכוונו לצאת יד"ח, כי ברוב עם הדרת מלך, וכל זה בתנאי שכולם יושבים יחד וקבועים, ויש הבדל בין פת ויין לבין שאר מאכלים, שלעניין פת ויין, כיוון שהדרך בימים ההם הייתה להסב באכילת פת ושתיית יין, ממילא אם אחד רוצה להוציא את כולם, צריכים כולם להסב יחד כי כך היא הקביעות, ובשאר מאכלים א"צ שיסבו יחד, אבל צריך שישבו יחד ויהיו קבועים.
בימינו שאיננו רגילים להסב באכילת פת ושתיית יין, פת ויין שווים לשאר מאכלים, שבכולם מספיק לשבת וא"צ להסב, אבל חייבים לשבת בצורה קבועה, כדי שיוכל אחד לברך ולהוציא את כולם יד"ח.
כל הדין הזה שאחד מברך ומוציא יד"ח את כולם כשהם מסבים או יושבים, זה עניין של לכתחילה, אבל בדיעבד כל היכא שאחד מברך בקול ומכוון להוציא את השאר, והשאר מכוונים לצאת בברכתו, יוצאים יד"ח.
בברכה אחרונה צריכים ליחלק שאחד לא יוציא את חבירו, ולכאו' הטעם, כיוון שבברכה ראשונה כיוון שמתקבצים לאכול יחד אז יש קביעות ביניהם ולכן אחד מוציא את כולם, אבל בברכה אחרונה שהם נפרדים, הקביעות ביניהם אינה קביעות גמורה לכן עדיף שיחלקו.