היום נלמד: ספר תורה שהתגלתה בו טעות
יום רביעי ז' בתמוז תשע"ו
התגלתה טעות בספר התורה - מה ההבדל אם הדבר אירע בתמוז או בטבת?
אם התגלתה בין העליות טעות הפוסלת את ספר התורה - יש להמשיך את הקריאה בספר אחר; ואין צורך לשוב ולקרוא מתחילה. וכן אם הטעות התגלתה לאחר קריאת התורה - אין צורך לשוב ולקרוא. ואם כבר נודע שהספר פסול וקראו בו - יש אומרים שאף באופן זה אין צורך לשוב ולקרוא; ויש אומרים שזהו רק אם סברו שכבר תיקנוהו, אך אם שכחו שהוא פסול - וצריכים לשוב ולקרוא. ואם הטעות התגלתה בשבת שקוראים פרשת 'זכור', או פרשת 'פרה', בספר שבו קראו פרשה זו - צריך לשוב ולקוראה. ויש אומרים שאם התגלתה במשך השנה - מחודש אדר ועד אלול - טעות בספר שבו קראו את פרשת זכור, צריך להתכוון לצאת ידי חובת פרשת זכור בעת קריאתה בסוף פרשת 'כי תצא'; ויש חולקים. [סעיף א וס"ק יג-יד; ביאורים ומוספים דרשו, 8-9]
השיטות השונות בנוגע להמשך הקריאה במקרה שהתגלתה טעות בספר התורה
אם התגלתה באמצע הקריאה טעות הפוסלת את ספר התורה - יש אומרים שצריך להפסיק את הקריאה בספר זה, ולהמשיך בספר אחר מתחילת הפסוק שבו הפסיקו בספר הראשון, ללא ברכה אחרונה על הספר הראשון, וללא ברכה ראשונה לפני הקריאה בספר השני. ויש אומרים שהעולה יברך ברכה אחרונה על הקריאה בספר הפסול; ואם טרם קראו שלושה פסוקים בעלייה זו, או שנמצאים במקום בו אסור להפסיק (ראה שולחן ערוך סימן קלח, סעיף א) - יש להמשיך את הקריאה עד להשלמת שלושה פסוקים, או עד למקום מותר להפסיק, ואם המילים חסרות בספר התורה, יקראֵן בעל פה; ויברך העולה; ולאחר מכן ימשיכו את העליות הבאות בספר אחר. [סעיף א, וס"ק יג ו־טו; ביאורים ומוספים דרשו, 12-13]
השיטה הממוצעת בעניָן הנ"ל וההנהה למעשה
כאמור, הפוסקים נחלקו בנוגע למקרה שהתגלתה טעות באמצע הקריאה - אם יש להמשיך את הקריאה מיד בספר אחר, או לסיים את הקריאה בספר הפסול, לברך, ולהמשיך בספר האחר. ולדעת פוסקים רבים יש למַצֵּעַ בין שתי שיטות אלו, דהיינו שאם כבר קראו שלושה פסוקים בעלייה שבה התגלתה הטעות - יפסיקו את הקריאה בספר זה, ויברך העולה, וימשיכו את העליות בספר אחר; אך אם טרם קראו שלושה פסוקים, או שנמצאים במקום בו אסור להפסיק - ימשיכו מיד את הקריאה בספר השני, ללא ברכה בין שני הספרים. וההנהגה למעשה בענין זה משתנה ממקום למקום ומקהילה לקהילה, אך במקום שאין מנהג ברור בדבר - יש לנהוג כדעה זו, הממוצעת. [סעיף א, ס"ק יג, וביה"ל ד"ה אם]