"קִבְרוּ אֹתִי אֶל אֲבֹתָי" (בראשית מ"ט, כ"ט)
לעומת רבים מגויי הארץ, אשר אינם מייחסים חשיבות רבה לקברותיהם של הנפטרים, ואחרי דור או שניים אין איש יודע מי נקבר והיכן. עם ישראל משחר קיומו, ידע לכבד את הנפטרים לא רק בעת פטירתם וקבורתם, אלא גם אחרי מאות ואפילו אלפי שנים.
כשיהודי כותב את המצבה להוריו, או חלילה לבניו שאמורים היו לספוד לו ולקבור אותו כראוי, הוא מייחס משנה חשיבות לנוסח שיופיע על המצבה, מתוך ידיעה כי הנוסח הזה יישאר לדורות, וגם בעוד מאות שנים ימצאו צאצאיו את הקבר המסומן, ויקראו בחרדת קודש את שנכתב עליו.
ברוב המקרים, הנוסחאות על המצבות הן די אחידות. יקיריו של הנפטר כותבים את שמו, שם אביו, שנת פטירתו ולפעמים גם תאריך הלידה והעיר בה נולד. אך פה ושם, תוכלו למצוא מצבות המספרות סיפור חיים שלם, בכמה מילים בודדות. תוספת של מילה או שתיים לנוסח, טומנת בחובה סיפור שלם עם עלילה, רגע משבר, וסיפורי נס והודיה.
במדור 'עדה המצבה הזאת', המופיע מדי שבוע בגב הגיליון התורני של 'המבשר', מביא הסופר ברוך הכישרון הרב שמעון טיקוצקי, את סיפורן של מצבות נעלמות, הפזורות בבתי החיים ברחבי ארץ הקודש, באירופה ובארצות ערב, ואיתן סיפורים מדורות עברו.
"סיפורי מצבות הוא תחום מרתק, לעתים מילה אחת במצבה טומנת בחובה סיפור שלם, עולם ומלואו שבקשו להנציח לדורות", אומר הרב טיקוצקי בראיון מיוחד ל'לקראת שבת'. "במקרים רבים מדובר בעבודת מחקר חובקת יבשות ומדינות, כשאני מסתייע לא פעם בחוקרים ואנשי שם בתחום, שמסייעים בפתרון המצבות ובפענוח הסיפור הטמון מאחוריהן. בנוסף, המדור משתדל להביא תמיד את תמונת המצבה המדוברת, כאשר כדי לאתר תמונה של מצבה נדרשת לא פעם עבודת נמלים, במיוחד כשמדובר במצבה שכבר אינה קיימת כיום ונהרסה במהלך השנים.
"במשך השנים העלה גם המדור את סיפורן של כמה מצבות צדיקים לא ידועות, ותרם לחידוש העליה וההשתטחות עליהן".
הרב טיקוצקי מספר על חבלי הלידה של המדור: "לפני שבע שנים, כשהחל המדור להתפרסם, היו רבים ששאלו ופקפקו אם יש מספיק חומר למדור כזה, וכמה זמן זה יחזיק מעמד? היום כשהמדור נכנס לשנתו השביעית, והספיק בסייעתא דשמיא להפוך לאחד המדורים יקרי הערך בעיתונות התורנית, דומה שזו התשובה הטובה ביותר לשאלה.
"המדור הביא במהלך השנים את סיפוריהן המיוחדים של מצבות גדולי ישראל מכל החוגים והעדות, מווילנא ועד מעז'יבוז', מבגדד שבעיראק ועד קישינב שבאוקראינה, גדולי ספרד כמו גאוני ופוסקי מרוקו וטוניס, מאורי התורה והמוסר כמו ענקי החסידות".
- כיצד אתה מגיע לחומרים המרתקים הללו?
"מדובר בעבודת נמלים, ובחיפוש אינטנסיבי אחר חומרים. מאז קיבלתי על עצמי את עול העריכה של המדור הזה, לפני שבע שנים כאמור, לא הפסקתי אפילו לרגע את החיפוש. כמובן שאני לא משקיע בו את כל שעות היממה, אבל אני תמיד נשאר עם אוזניים כרויות ועם עיניים פקוחות, כדי לאתר עוד סיפור מעניין על מצבה כלשהי, בכל בית עלמין יהודי ברחבי העולם. כשאני פוקד את ציוני הצדיקים בבתי העלמין בארץ ובעולם, אני תמיד מסייר בין שורות הקברים, ומחפש אחר מצבה עם סיפור. באחת הפעמים אפילו פרסמנו חידה של ממש ב'המבשר', בעקבות מצבה שהתגלתה בבית קברות בעיירה נידחת באירופה, שגם טובי החוקרים בתחום נלאו מלפענח את הנוסח הכתוב בה, זאת על אף שהצלחנו לקרוא את המילים עצמן. כמובן ש'תשועה ברוב יועץ', ואחד הקוראים ידע לפתור את החידה לשמחתי ולשמחת הקוראים כולם".
- ובכל זאת, מהיכן מגיעים החומרים?
"מטבע הדברים למדתי היכן המקומות הנכונים לחפש אותם. כך למשל לפני כשנה יצאתי למסע נדיר מסוגו, בן כמעט שבוע ימים, עם הרב ישראל מאיר גבאי באוקראינה, במהלכו דליתי ממנו אוצר שלם של סיפורי מצבות מרעישים שנפרשו לפני קוראי 'המבשר'. בין היתר, הבאתי אז סיפור מדהים על שתי המצבות של הרבי ר' פנחס מקוריץ זיע"א, המצבה האמתית והקבר המזויף שבבית העלמין האחר, כשהתברר שיהודי תושב העיר שתל בכוונה מצבה מזויפת, אחרי שהקומוניסטים החריבו את בית העלמין הישן, רק כדי שהדורות הבאים ידעו שכאן בעיר היה טמון יהודי צדיק וקדוש.
"יש גם קוראים נאמנים שמשתפים אותי מדי פעם במצבות מעניינות שהם נתקלו בהן. כמובן שבספרות התורנית מצויים בין השיתין לא מעט סיפורי מצבות וקברים, כך לאחרונה למשל, מצאתי בצוואה של הרבי ר' שלום משאץ זצוק"ל שהתגורר בלונדון, את התייחסותו לנוסח המרטיט שהוא עצמו רשם על המצבה של בנו זצ"ל, שנפטר עוד בחייו. כמובן שהסיפור המלא פורסם יחד עם תמונת המצבה בביה"ח ענפילד בלונדון".
- מה בעצם המסר של המדור הזה?
"המדור הזה כולל קודם כל הרבה מאוד סיפורים מופלאים על צדיקי הדורות, ועדויות חרוטות באבן לגודל קדושתם. סיפורי מצבות טומנים בחובם עולם שלם של הווי ועבר יהודי מפואר, של קהילות יהודיות ומנהגים עתיקי יומין, שלא זכה עד כה לבמה מיוחדת משלו. מעבר לכך, יש כאן מסר מאוד חזק שאומר שאנחנו לעולם לא נשכח את אלו שהיו ואינם, כי הקיום שלנו מבוסס על הפעולות שלהם אז, לפני מאות שנים. זהו מסר של כבוד לדורות הקודמים, ובמיוחד למנהיגי העדה וגדולי התורה, נוחם עדן".