המקום, רח' יונה בירושלים. באוויר הצח מטיילים שנים אנה ואנה, האחד גדול מאוד – מרן הג"ר אייזיק שר זצ"ל, ראש ישיבת סלבודקה; והשני, המלווה, הוא עלם צעיר בשם ברוך מרדכי אזרחי, לימים הגאון הגדול רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א ראש ישיבת 'עטרת ישראל'.
ר' אייזיק מתהלך בגוו זקוף, ומלווהו העלם כפוף ושפוף. לא רק באותו יום הלך העלם הצעיר כפוף ושפוף, כן היה מתהלך תמיד באותו גיל, עד לאותו טיול שזכרו נחרט בלב הנער לנצח.
היה זה לאחר התפילה בבוקר. הגר"א שר זצ"ל התקרב לעלם הצעיר ואמר לו: "סלבודקער ראש ישיבה וויל איר זאלט עם באגלייטן" – ראש ישיבת סלבודקה רוצה שתלווהו.
הנער נעתר לבקשה והתלווה אל ראש הישיבה. באותם ימים, לאחר שניצל ר' אייזיק מהשואה האיומה ובטרם ייסד את ישיבת סלבודקה במרומי גבעת רוקח בב"ב, היה דר ברחוב יונה בסמיכות מקום לישיבת חברון בירושלים.
העלם התלווה עמו עד לביתו. ר' אייזיק פנה אליו וקורא: "אה, א שיינער טאג, זייער גוטע לופט" – יום יפה, אויר צח. הבה ונעשה עוד סיבוב".
השניים חזרו אל הישיבה ומשם שוב אל הבית. השניים מגיעים אל הבית, ואז מתייצב ר' אייזיק וקורא שוב: "חבל, יום כזה יפה, הבה ונטייל עוד מעט". ושוב מטיילים השניים לאורך רחוב יונה וחוזרים שוב אל הבית.
ליד הבית אמר הגר"א שר למלווהו: "ברוך! איך האב דיר גיעוולט ווייזן ווי אזוי גייט א גנרל!" – ברוך! רציתי להראות לך איך מתהלך גנרל!… "א גוטן טאג" – יום טוב!
(הרב יעקב הייזלר, 'המבשר תורני' בשלח תשס"ט, מפי תלמידו הגאון רבי אברהם טוקר)