מסופר על הרה"ק רבי אהרן מקארלין, ה'בית אהרן' זי"ע, שפעם בעת שאחד מחסידיו נסע אליו ושהה בצל קורתו, כאשר הגיע זמנו ליטול פרידת שלום ולשוב לביתו, שאלו הרבי האם אכן התרומם מהנסיעה וזכה למצוא את אשר חפצה נפשו.
השיב החסיד בנימה עגמומית: "הרגשתי היא: 'אם בגפו יבוא בגפו ייצא' – כפי שהגעתי מרוקן ומנוער, כך חוזר אני לביתי ללא כלום" – – –
"אל תאמר כך!" – היסה אותו הרבי בגערה – "דע לך, שהנסיעה לצדיק משולה היא ליריד. גם כאשר נוסעים ליריד, במהלך השהות ביריד עצמו אין זמן לחשוב ולתכנן כל דבר. באותם ימים חוטפים וקונים מכל הבא ליד… רק כאשר מגיעים הביתה ומתחילים לפרוק את המזוודות העמוסות, אזי רואים ומבינים מה רכשו ביריד…".
ימים אלו הם ימי הפריקה. מפרקים את המזוודות שהוטענו בחודש הגדוש ועתיר העילאיות שחלף עלינו לטובה. בימים אלו אנו פורקים וממיינים כל דבר במקומו. מחתימים את הנימים החבויים שלנו בחותם של קדושה. מוודאים שתיוותר 'רשימה' מהימים הקדושים. רושם עמוק ובלתי נשכח מכל רובד וחלק במקשת ההתרוממות שחווינו.
שתיוותר רשימה מ'תשובה' שעשינו בראש השנה. רשימה מ'יראה' ששאבנו ביום הכיפורים, רשימה מ'אהבה' שזרמה כנחלים במעיינות בית השואבה. רשימה מ'תורה' – שזכינו להתעצם בשמחתה ביום הנפלא והנשגב של 'שמחת תורה'.
אמנם לא בכל חצרות הקודש התאפשר לקיים בפועל 'נסיעה ליריד' בהסתופפות בצל הצדיק. אילוצי המצווה הנוראה של 'וחי בהם' והזהירות הנדרשת בשמירת חיי הזולת, גרמו לרבים וטובים לקיים את הימים הקדושים האלו בבתי החסידים, בקלויז'ן ובשטיבלאך הפזורים בכל אתר ואתר. אולם, היריד הרוחני שנוצר תוך קירוב לבבות, ותוך התקשרות איתנה לצדיקים בלב ובמחשבה – כמוהו כיריד פיזי. אף הוא בכוחו להטעין בקרבנו מצברים רבי עוצמה של קדושה והתעלות. אותם עלינו לפרוק ולמיין ולוודא כי אכן הם נרכשו ואוחסנו אצלנו כראוי.
וכבר אמר לנו חסיד אחד, יהודי מלא וגדוש בעבודה ויראה, על משקל האמרה החסידית בביאור: "עצרו לפניי עוד יום אחד, שכן קשה עלי פרידתכם" – שקשה על הבורא יתברך פירוד הלבבות השורר בין יהודים – כי השנה ישנה כאן משמעות מיוחדת. קשה היא ועגומה עד מאוד ה'פרידה' שבין יהודים. הריחוק ההכרחי, ההגבלות שאינן מאפשרות לקיים את סדרי העבודה, הלימוד והתפילה, השמחות והריקודים כהוגן.
"קשה עלי פרידתכם" – מזדעקת השכינה הקדושה, ואנו כולנו נאנקים ומתחננים לרחמי שמים, שכבר תיעלם הסכנה ונוכל להפסיק עם כל הפירודים. פירודי הלבבות, וההפרדה הפיזית. אזי נזכה שוב לבוא ולהיראות בצוותא חדא לגיל ולשמוח בשמחת התורה.
(הרב י' טברסקי, המבשר)