יום חמישי כ"ו בסיון תש"פ
השוכח לומר 'יעלה ויבוא' בחול המועד – מה דינו?
בחול המועד, מוסיפים בתפילת 'שמונה עשרה' – לפני 'ותחזינה עינינו' – את בקשת 'יעלה ויבוא'. וכן מוסיפים בקשה זו בברכת המזון, לפני 'ובנה ירושלים'.
והשוכח לאומרהּ בתפילה – עליו להתפלל שנית, כיון שהתפילה היא חובה עליו ביום זה, כבכל יום, ונמצא שגם אמירת יעלה ויבוא היא חובה, והרי לא התפלל כראוי, ולא מילא חובתו. אבל בברכת המזון, השוכח אינו צריך לברך שנית, משום שהברכה אינה חובה מצד עצמה, אלא שהאוכל פת עליו לברך ברכת המזון, ונמצא שאמירת יעלה ויבוא בברכת המזון אינה חובה במועד, ומצד הפת – הרי בֵּרך ברכת המזון.
ועם זאת, יש הסוברים שחובה לאכול פת בחול המועד, ולדעתם יתכן שצריך לשוב ולברך, אך אין לנהוג כן למעשה. ולכל הדעות, יש מצוה באכילת פת בחול המועד.
[שו"ע תצ, ב, ומשנ"ב ג; ביאורים ומוספים דרשו, 3]
מדוע אין אומרים 'הלל השלם' בחול המועד פסח?
בחול המועד פסח, וכך גם ב'שביעי של פסח', אין אומרים 'הלל השלם', אלא 'חצי הלל', בדילוגים, כנהוג גם בראשי חודשים. וטעם הדבר, משום שקרבנות המוסף של כל ימי החג שווים במספרם, ולכן נחשבים כל הימים כ'יום טוב' אחד, ודי אפוא באמירת 'הלל השלם' ביום הראשון.
וטעם נוסף לדבר, שבשביעי של פסח היתה קריעת ים סוף, ועל השעה בה טבעו המצרים בים, אמרו חכמינו ז"ל: "ביקשו מלאכי השרת לומר שירה, אמר הקב"ה, מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?!", ולכן לא ניתן לומר הלל השלם בשביעי של פסח; ומאחר ואין אומרים אותו בשביעי של פסח, שהוא יום טוב, אין אומרים אותו גם בימי חול המועד, כדי שלא להגדיל את חשיבותם מחשיבותו של יום טוב.
[שו"ע תפט, ד, ומשנ"ב ז; ביאורים ומוספים דרשו, 10]
באיזו שנה משתנֶה סדר הקריאות של חול המועד פסח?
לקריאות התורה בימי הפסח ישנו סדר קבוע, שאינו משתנה כי אם בשנה בה חל היום הראשון של פסח ביום שלישי, וגם אז, אין השינוי אלא בכך שהקריאה החמישית ברשימה, נקראת לפני הקריאה השלישית ברשימה, והיֶתר נקראות כסדרן.
ואם טעו וקראו את הקריאה של אחד מימי חול המועד ביום שלפניו, יקראו ביום שלאחריו את הקריאה של אתמול, אולם, אם נזכרו בכך לפני ה'עליה' השניה או השלישית – יש אומרים שיקראו את הקריאה הראויה ליום זה; ויש חולקים, אך אף לדעתם, אם ציבור השומעים אינו קבוע, כך שמסתבר לפחות חלק מהם יתפללו למחרת במקום אחר ולא ישמעו את הקריאה שדילגו עליה היום, יש לקרוא את הקריאה הראויה ליום זה.
[שו"ע תפט, ה, וביה"ל ד"ה סימן; ביאורים ומוספים דרשו, 11]