מעלת הצדקה גדולה עד מאד, וכבר אמר שלמה המלך ע"ה (משלי י', ב'): "וצדקה תציל ממוות".
בענין זה מביא רבינו עובדיה יוסף זצ"ל מעשה מפלא בספרו "מאור ישראל" (עמוד קצא) על מר דב אורנשטיין, האיש שעל שמו נקראים "בתי אורנשטיין", בשכונת גאולה בירושלים. המעשה ארע לפני יותר ממאה שנה, ומעשה שהיה כך היה:
מר אורנשטיין היה עשיר גדול ונדיב לב. כל עני שהיה בא לפניו, קבל ממנו נדבה בעין יפה.
בעירו גר תלמיד חכם עני מרוד, שבתו התארסה בשעה טובה ומוצלחת, ומועד החתונה קרב ובא. הוא התחייב לתת לה נדוניה, אך לא היתה בידו פרוטה לפרטה.
במהלך נסיונותיו לגייס כספים, הציעו לו שינסה את מזלו אצל נדיב הלב מר דב אורנשטיין, וכך באמת עשה: הוא סר לביתו, דפק על דלת ביתו המפוארת, והלה קבלו בסבר פנים יפות.
הוא החל לגולל באזניו את מצבו הקשה, ובסיעתא דשמיא נשא חן בעיניו, ומר אורנשטיין הסכים לשלם לו את כל הוצאות החתונה. אולם תנאי אחד התנה: שגם הוא יוזמן להשתתף בשמחה.
אותו תלמיד חכם – שנדהם מנדיבות לבו של העשיר – הבטיח, תוך כדי שהוא מרעיף עליו ברכות חמות, שכמובן, הוא לא ישכח להזמינו לחתונה.
מה נאמר ומה נדבר? ההכנות הקדחתניות לחתונה, העסוקים הרבים, הטרדה והלחץ, גרמו לכך שהתלמיד חכם שכח להזמין את העשיר.
רק לאחר שהסתיימה החופה והתחילו הריקודים – נזכר…
הוא הרגיש נורא ואיום על העול המחפיר שעשה…
ללא שהיות – עצר את הריקודים, ובקש מהמוזמנים שיתלוו אליו, עם תופים וחצוצרות, אל ביתו של העשיר, כדי להזמינו להשתתף בשמחה. "טוב מאחר מלא כלום", אמר לעצמו…
כשהגיעו לבית הם ראו מחזה מזעזע: מר אורנשטיין ואשתו היו כפותים בידיהם וברגליהם למטה, כשהם כמעט ללא רוח חיים.
מר אורנשטיין ספר שנכנסו שודדים לביתם, כפתו אותו ואת אשתו, ואיימו על חייהם אם לא יגלו את מקומה של הכספת שבביתם.
בלית ברירה הוא נאלץ לגלות להם את המקום, והם החלו לרוקן את תכולתה: זהב וכסף, תכשיטים ויהלומים.
השודדים תכננו שלאחר שיסיימו את מלאכתם, הם יהרגו את מר אורנשטיין ואשתו כדי שהללו לא ילשינו עליהם למשטרה.
לפתע, בעודם ממלאים את שקיהם, שמעו קולות של תופים ומחולות, וסברו שהמשטרה הכינה להם מארב, והיא בדרכה לתפוס אותם… מיד עזבו את הכל, וניסו בבהלה כל עוד רוחם בם, בידיים ריקות.
התברר כי חייו, חיי אשתו, וכל ממונו נצלו בזכות מעשה הצדקה שעשה!
(מתוך הספר משכני אחריך, שמות. שיחות מהגאון רבי ראובן אלבז שליט"א)