"הוי מקבל את כל האדם בשמחה" (אבות ג', י"ב)
הגה"צ המקובל רבי דניאל פריש זצוק"ל בעל 'מתוק מדבש' על הזוהר הק', נקלע פעם בשבת לעיר אנטוורפן. מטוסו נחת בבלגיה ביום שישי לפנות בוקר, ומיד החיש צעדיו בראש ובראשונה לתפילת שחרית בבית מדרשו של האדמו"ר רבי יענקלה מפשעווארסק זצוק"ל. כשראה אותו הרבי שמח מאוד לקראתו, הכניסו לביתו הציע לפניו כוס קפה והתיישב עמו בצוותא. תוך כדי שרבי דניאל לוגם מהקפה המהביל ומחיה את רוחו, החל הרבי לסובבו בשאלות אודות מקום אכסנייתו בעיר והאם הכל מסודר לפי כבודו הרם בשביל שבת קודש, וכן שאל וחקר אודות התיקים והמזוודות שלו, היכן הניחם כאן, והאם צריך אולי עזרה בסיוריו בעיר וכדומה.
השאלות המרובות והשיחה שהתארכה מעט, היתה מוזרה קצת לרבי דניאל, היות שהיתה זו שעת בוקר מוקדמת ועדיין לא התפללו שחרית – והוא הורגל מעודו שלא להרבות בדיבורים ובשיחה בבוקר לפני התפילה, כאשר מחנכים ומזהירים על כך בחצר תולדות אהרן על פי ספרים וסופרים וצדיקים קדושי עליון.
לאחר התפילה כשניגש אל הצדיק לברכת צפרא טבא, ביקש רשות להציע לפניו את שאלתו, היות שהציקה לו מעט הנהגת הצדיק. הרבי הקשיב לשאלתו בפנים מאירות, ורבי דניאל שאל – "היות ותורה היא וללמוד אני צריך, אבקש נא להבין מדוע האריך הרבי הק' עמי בשיחה לפני התפילה, כאשר ידועה אזהרת הרבי ר' אלימלך וכל הצדיקים שלא להאריך בדברי חולין לפני התפילה?".
כששמע הרבי את שאלתו התחייך חיוך רחב וענה לעומתו: "וכי מה חושב אתה, שמה שאומרים אנו לפני התפילה על פי תקנת מרן האר"י ז"ל 'הריני מקבל עלי מצוות ואהבת לרעך כמוך' – זו 'סגולה' נגד עין הרע, או 'לחש' בעלמא שיש למלמל ל]פני התפילה? הלא צריך לקיים זאת בפועל ממש! לפיכך שמחתי מאוד במצווה הגדולה שהזמין לי השי"ת עם שחר, באורח חשוב ונכבד, כדי שתהא המצווה ד'ואהבת לרעך כמוך' כהכנה מעליא לפני התפילה".
(ע"פ טיב הקהילה)
התמונה המופיעה כאן היא של ר' לייביש, ולא של אביו ר' יענקל'ה זי"ע