סיפורו של הרב גלעד קינן אינו שגרתי. הוא מפתיע. איך שלא תהפכו את זה, הסיפור של קינן הוא מיוחד, מסעיר ובעיקר, מרגש.
גלעד קינן נולד ביפן, כבן למשפחה יפנית שורשית. הוריו היו אתאיסטים ובדורות קודמים, היו רוב היפנים עובדי אלילים. לא היה כל קשר בין הילד היפני לבין היהדות. למעשה במשך שנים רבות קינן אפילו לא ראה יהודי, ולא ידע מה משמעותה של היהדות.
אבל יד ההשגחה כיוונה אותו בכיוון. בשנות העשרים המוקדמות, בעודו סטודנט באוניברסיטה יוקרתית בארץ מוצאו, החל קינן להתוודע לדת היהודית. היה זה באמצעות מרצה באוניברסיטה, שהגיע עד יפן מישראל, ותוך כדי דבריו שילב מעט ביטויים בעברית כמו 'ברוך ה', 'בעזרת ה', וכדו'.
קינן שאל, המרצה השיב, וכך התפתח דיאלוג שהוביל את קינן להיכרות שטחית מאוד עם הדת היהודית.
המרצה שב לישראל וקינן סיים את לימודיו באוניברסיטה. המשיך את חייו כבן בכור מבין שני אחים, בן למשפחה יפנית אמידה ורגילה לכל דבר.
בביקור שגרתי בחנות ספרים נפלו עיניו על התנ"ך המתורגם ליפנית. קינן קנה אותו. קרא, התלהב וחיפש עוד ועוד חומרים בשפה היפנית, על הדת היהודית.
"כשראיתי שבעם ישראל לא מקבלים בקלות גרים, ושבשלב הראשון אומרים לגוי שמבקש להתגייר שעדיף לו להישאר גוי ולקיים שבע מצוות בני נח, הבנתי שזאת דת האמת. רק מי שדוגל בדבר אמיתי, ובטוח באמת שלו, יכול לחיות בשלום עם זה שאחרים לא מחויבים למצוות כמוהו. כל הדתות האחרות ניסו לכפות על אחרים לציית לחוקיהן, ואילו הדת היהודית מרחיקה גויים שמנסים להתגייר בשלבים הראשונים".
*
סיפורו של קינן בהחלט מרתק. הוא מובא באריכות בספר שחיבר קינן בתקופה האחרונה: "גר הצדק היפני". בספרו מתוארת תקופת הילדות, ההיכרות הראשונית עם היהדות, והקשיים הרבים שנערמו בדרכו, עד שהצליח להתייצב בפני בית הדין ולהתגייר.
גם אחרי הגיור המשיך קינן להתמודד עם קשיים כאלו ואחרים. הוריו עדיין קיוו שהוא יתגורר לידם ביפן יחד עם אשתו היהודייה. הוא התגורר לצדם שנים אחדות בדירה שרכשו עבורו, אך כשגדל בנו הבכור, הודיע קינן להוריו בלב כבד כי הוא נאלץ לעזוב את יפן ולהשתקע בישראל.
החלטנו לשאול את קינן מספר שאלות, ולהתמקד בעיקר בנושאים שיוכלו להביא לנו תועלת כיהודים שנולדו בארץ ישראל.
שילמת מחיר לא פשוט כדי להתקרב לדת היהודית ולהפוך ליהודי כמו בני אברהם יצחק ויעקב. לקחת את מקל הנדודים וגלית מיפן לישראל הרחוקה. בלי לדעת את השפה, בלי להכיר את התרבות ובלי לדעת היכן תישן ומה תאכל.
לעומת זאת, אנחנו רואים לא מעט יהודים מבטן ומלידה שרוצים להתקרב ליהדות. רוצים לקבל על עצמם עול תורה ומצוות. הם מאמינים שהקב"ה בורא ומנהיג את כל הברואים, אבל נרתעים מהצעד הזה. הם מרגישים שלהתחיל לשמור מצוות זה צעד שינתק אותם מכל מה שהם רגילים אליו. זה ינתק אותם מהטלוויזיה, ממגרשי הכדורגל בשבת, מנסיעה לביקורים משפחתיים בערבי שישי, מחיי נוחות ספונטניים. הם מרגישים שהמצוות וההלכות הרבות יכלאו אותם. קשה להם להיכנע למסגרת הזאת של "אסור" ו"מותר".
מה המסר שלך לאנשים כאלו? איך אתה הצלחת בעצם לעשות הרבה יותר? לוותר לא רק על הרגלים אלא גם על מורשת, על תרבות, עם משפחה מורחבת, ואפילו על היכולת לדבר בשפת האם שלך עם הסובבים אותך?
"ברור שהצעדים שעשיתי לא היו קלים. אני לא אבוא ואטען כאן שזה בכלל לא היה קשה. כמו שאמרת, היה מאוד מאוד קשה, חלק מהצעדים היו נראים ממש בלתי אפשריים.
"אבל התשובה לשאלה שלך היא מאוד מאוד פשוטה. אם אני עכשיו לוקח קבוצה של עשרה נערים, מעמיד אותם בקצה הרחוב, ודורש מהם לרוץ במעלה הרחוב עד הקצה העליון שלו, סביר להניח שרובם יגידו לי שזה מאוד קשה ולא ממש יתלהבו למלא את הבקשה שלי.
"עכשיו בוא נוסיף לסיפור הזה עוד פרט קטן. רק נציין באוזני הנערים שבצד השני של הרחוב מחכה איש עם מעטפות, כשבכל מעטפה יש אלף דולר. כל הקודם זוכה, מי שיגיע יכול לקחת מעטפה אחת עד שיגמרו המעטפות. פתאום תראה את כולם מתחילים לרוץ בכל הכח כדי להגיע אל המעטפות עם הדולרים.
"אתה מבין מה הבעיה שלנו? הבעיה היא שאנחנו מבינים בדולרים. אבל במצוות, אנחנו לא מבינים מספיק.
"אז נכון. זה לא תמיד קל לקיים את מצוות התורה. לפעמים זה ממש קשה וכרוך אפילו בוויתור על כדורגל בשבת. לפעמים זה אפילו דורש ממך לעזוב את מולדת ובית אביך, ולהגר לארץ רחוקה שאתה לא מכיר את השפה שלה בכלל, ושאין לך שם אף חבר או קרוב משפחה.
"אבל אם אתה מבין את החשיבות של המצוות, אם אתה מבין שעל כל מצווה, ואפילו הקטנה ביותר, מצפה לנו שכר עצום שאנשים כמונו לא מסוגלים אפילו לדמיין אותו, אז כל המאמץ הזה נראה הגיוני. זה נראה מחיר סביר לשלם עבור התמורה שנקבל בסופו של דבר".
עד שנות העשרים לחייך לא ידעת אפילו מילה אחת בעברית. על השפה הארמית אפילו לא שמעת. מאז שהתגיירת התחלת ללמוד תורה. אתה קובע עיתים לתורה, ולומד אפילו שיעור קבוע בתלמוד הבבלי. זה לא קשה מדי? איך אתה מתחבר לטקסט הקדום הזה. הרי לא גדלת על לימוד התורה, ולא היה לך רקע כלשהו בלימוד התורה.
"השאלה הזאת היתה טובה כשהייתי בתחילה הדרך. לפני 23 שנים זה באמת לא היה דבר קל ללמוד תורה. הייתי צריך הרבה מאוד עזרה כדי להבין כל שורה בגמרא. לקח זמן עד שלמדתי את השפה, את הביטויים הלשוניים, את התחביר המיוחד ללשון חז"ל ואת המילים הארמיות. זה בפירוש לא היה קל.
"אבל היום השאלה הזאת כבר כמעט לא קיימת. היום יש ברוך ה' תלמוד בבלי עם פירושים מאירי עיניים שמיועדים גם למי שאין לו רקע קודם בגמרא. יש את הש"ס של שוטנשטיין וכדו'. מי שלא מכיר יכול לבדוק עם כל יהודי תלמיד חכם שיפנה אותו לרכישת הספר המתאים בחנות ספרים.
"אחרי שמתרגלים לסגנון ולשפה, התורה מתוקה אפילו בגשמיות. היום אני עובד בטכנאי רנטגן, ומנצל כל הזדמנות כדי ללמוד תורה. לפעמים אנשים מפריעים לי וצריכים לעשות צילום… אבל כשאין אף אחד אני לא משתעמם אף פעם. אני לא צריך ווטסאפ כדי למלא את הזמן שלי. התורה מסקרנת אותי, אני תמיד במתח לדעת את ההמשך של הסוגיה בגמרא, או את הסיפור התנ"כי שאני באמצע ללמוד. יש עניין, יש מוסר השכל, יש הרבה מאוד חכמה בתוך כל היופי הזה של התורה. זה מדהים!"
עברו 23 שנים מאז עשית את הצעד הדרמטי הזה, והפכת ליהודי כשר. אף אחד לא שמע עליך הרבה מאוד שנים, ופתאום בתקופה האחרונה החלטת לצאת עם הסיפור שלך לאוויר העולם. כתבת ספר, הקלטת את הסיפור שלך בדיסק, ואפילו הקלטת שיר 'ואפילו בהסתרה' בשפה היפנית. מה קרה פתאום שהחלטת לפרסם את הסיפור שלך ברבים?
"האמת שגם אני הופתעתי מעצמי. לא היה לי רצון כלשהו להתפרסם או לכתוב את הסיפור שלי בצורה מסודרת. אבל יש לי הרגשה כזאת שהקדוש ברוך הוא מקרב את הגאולה במהירות. הניסים הגלויים שקרו לעם ישראל במלחמות, עצם הקיום שלנו כאן ככבשה בין שבעים זאבים, העובדה שהעולם כולו גועש ורועש. זה גרם לי לחשוב שאני צריך גם לתרום את החלק שלי לקירוב הגאולה. אני מספר את הסיפור, אנשים מתחזקים מזה. אנשים לוקחים מזה מוסר השכל, מפיקים תועלת מהסיפור שלי. אז אני עושה את זה עוד ועוד, מפרסם ומרצה כדי לחזק את הציבור ולקרב את הגאולה".
לסיום, יש לך מסר שהיית רוצה להעביר לקוראים?
"אני אומר דבר אחד. תפתחו את העיניים. תראו את החסד הגדול שעושה אתנו הקדוש ברוך הוא. את הניסים הגדולים. תאמינו שהכל לטובה. כתוב בספרים הקדושים שאדם שרגיל לומר שכל מה שה' עושה הכל לטובה, ומאמין במה שהוא אומר, זוכה שבאמת כל מה שקורה לו זה רק דברים טובים, והוא מרגיש את הטוב בכל דבר שקורה אתו".