באחת השנים עת נפוץ בעולם החסידי הניגון "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד", שרו הקהל את הניגון לפני רבינו זצוק"ל בסעודה, ומיד היסה אדמו"ר זצוק"ל את הקהל ואמר: "מצוה גדולה להיות בשמחה? היכן כתובה מצוה זו? השמחה אינה מצוה כשלעצמה, אלא כל מצוה צריך לעשות בשמחה דייקא, ובלאו הכי אין קיום המצוה בשלימותה, אך לומר שיש מצוה מיוחדת של שמחה, מנלן?"… ותיכף ומיד המשיכו לשיר ולרנן בנוסח אחר: "שמחה גדולה להיות במצוה תמיד".
בשיחת קדשו של כ"ק רבינו זצוק"ל בסעודה בשנת תשמ"ו דיבר מענין שמחה, וכה אמר: "שמחה היא מדה גבוהה מאד, והיא מצילה את האדם מן העבירה, כי כשאדם בשמחה אינו בא לידי עבירה. שמחה מצילה את האדם מהרבה מדות רעות, מצילה אותו מן הכעס, כי כשהאדם בכעס אינו שמח, וכשהוא שמח אינו כועס, ומה עושה הבע"ד? מבלבל לו להאדם את המוח עם כל מיני דאגות ובעיות, דאס שטימט נישט, י'ענס שטימט נישט [זה לא בסדר וזה לא בסדר], בכדי שלא יהיה בשמחה".
הרה"ח ר' אורי טייטלבוים שעמד סמוך, הרהיב עוז ואמר לכ"ק אדמו"ר זצוק"ל: "דער רבי זאהל זעהן ס'זאהל אלעס שטימען [שהרבי יפעל שהכל יסתדר על צד היותר טוב…], ממילא נוכל להיות בשמחה". נענה לו רבינו: "ווי קען זיין אלעס זאהל שטימען? מאז חטא אדם הראשון נגזר על האדם מיתה, שטימט דאך שוין נישט אלעס… [איך יכול להיות שהכל תמיד יסתדר, הרי מאז חטא אדם הראשון נגזרה מיתה על האדם, וממילא כבר לא יכול להיות שהכל תמיד יסתדר], אלא, שעם כל זה צריך להיות בשמחה!" וכשנתן אח"כ אדמו"ר זצוק"ל שיריים להרה"ח ר' אורי אמר לו: "אורי – עס זאהל אלעס שטימען" [אורי, שהכל יסתדר]…
וכאן פנה אדמו"ר זצוק"ל אל הרה"ח ר' ברוך הופמן ז"ל שהיה בין המסובין ואמר לו: "היודע אתה שכאשר האדם שרוי בשמחה אינו חוטא?"… והוסיף: "אין ווילחוביץ האט דען אלעס געשטומט? מ'האט נישט ג'יהאט אסאך חשבונות אין דער בנק, אין אפי' איינס אויך נישט, ועם כל זאת האט מען זיך געפרייט מיטן באשעפער" [וכי בווילחוביץ – עיירת רבנותו בצעירותו ברומניה – היה הכל מסודר? לא היו להם הרבה חשבונות בבנק, ואפי' אחד לא, ועם כל זה היו שמחים בהקב"ה].
עוד אמר רבינו זצוק"ל בשם זקנו הק' ה'אמרי נועם' זי"ע שמביא בספרו (בפרשת מצורע) בשם הרה"ק מלובלין זי"ע, שהיצה"ר אין תכלית הסתתו את האדם לעבירה משום העבירה עצמה, אלא ביודעו שאחר כל עבירה נעצב האדם על לבו, ולעצבות זו הוא זקוק…
(קטעים מתוך מאמרו של הר"ר שלמה קליין הי"ו, בטאון "ויזניץ" אדר תשס"ד)