יום רביעי י"ב באייר תש"פ
הקידוש ב'ליל הסדר' – האם כולם מגביהים את הכוס או רק בעל הבית?
הכוס הראשונה מ'ארבע כוסות' בליל הסדר, משמשת גם ככוס של 'קידוש'. ויש שנוהגים שבעל הבית מקדש ומוציא את כל המסובים ידי חובתם בשמיעה מפיו, כפי המנהג המצוי בקידוש בכל שבת ויום טוב. ויש שנוהגים שכל אחד מהמסובים אומר את הקידוש בעצמו, מאחר ולכל אחד מהם יש כוס לפניו.
ואף באופן שבעל הבית מוציא את כל המסובים – ראוי שכולם יגביהו את כוסותיהם בשעת הקידוש, כדי שכל אחד יזכור שגם הכוס שלפניו היא כוס של קידוש, ומדין 'שומע כעונה' הוא נחשב כעושה קידוש בעצמו על הכוס שלפניו; אך יש אומרים שבאופן זה די בכך שבעל הבית מגביה את כוסו.
[ביאורים ומוספים דרשו תעג, 1]
מה דינו של מי ששכח לברך 'שהחיינו' בקידוש של ליל יום טוב?
מי ששכח לברך ברכת 'שהחיינו' ב'קידוש' של ליל יום טוב ראשון של פסח – יכול לברך עד סוף החג, אימתי שייזכר בכך, אף ללא כוס יין.
ובחוץ לארץ, שמברכים שהחיינו גם בליל 'יום טוב שני של גלויות', אם בֵּרך ביום טוב ראשון, ושכח לברך בקידוש של ליל יום טוב שני – יש אומרים שדינו כנ"ל, שמברך עד לסוף החג; ויש אומרים שאינו שב ומברך אף בליל יום טוב עצמו, משום שביום טוב שני לא נתקנה ברכה זו כי אם לכתחילה, לשעת הקידוש, כדי שלא להשוותו בכך ליום טוב ראשון, ולא לזלזל בקדושתו; אך בדיעבד, לאחר הקידוש, אין לברך עליו שהחיינו.
[משנ"ב תעג, א, ושעה"צ ג; ביאורים ומוספים דרשו, 5]
מדוע אין מברכים על הבשמים בליל יום טוב שחל במוצאי שבת?
כשחל ליל יום טוב במוצאי שבת – צריך להבדיל על היין מפני קדושת השבת היוצאת, ולקדש על היין מפני קדושת החג הנכנס; וסדר הקידוש וההבדלה מכונה בראשי התיבות 'יקנה"ז': יין – ברכת בורא פרי הגפן. קידוש – ברכת הקידוש לחג הנכנס, כבכל ליל יום טוב. נר – ברכת 'מאורי האש' על הנר, כבכל מוצאי שבת. הבדלה – ברכת הבדלה, בנוסח מיוחד הנחתם ב"המבדיל בין קודש לקודש". זמן - ברכת 'שהחיינו', כבכל ליל יום טוב.
ואין מברכים על הבשמים, משום שמטרת הבשמים במוצאי שבת היא להשיב את הנפש מהסתלקות ה'נשמה יתירה' של שבת, ואילו בליל יום טוב ישנם מאכלים ערבים המשיבים את הנפש.
[שו"ע תעג, א, ומשנ"ב ג; ביאורים ומוספים דרשו, 10]