"מוקד הישיבה שלום, במה אוכל לעזור?". עשרות שיחות טלפון נפתחות כאן מדי ערב בשאלה הזאת. במה אפשר לעזור? כל פעם מצפה למוקדן תשובה אחרת, שלמעשה היא שאלה מהדהדת המטרידה את מנוחתו של הבחור השואל.
מנהל המוקד הרב יעקב סירוטה, מספר לנו בשיחה מיוחדת על אופי הפעילות, ועל מלאכת הקודש שעושים הוא וחבריו המוקדנים: "כל שיחת טלפון שאני מקבל, דורשת ממני את כל הכוחות ואת מלוא הריכוז", הוא פותח. "אתה לא יכול לענות לבחור בחצי פה, או לשמוע אותו בחצי אוזן. לא פעם הבחור שואל אותך שאלה מסוימת, אבל אם אתה מקשיב מספיק טוב, אתה שומע מתוך הדברים שמה שמציק לו זה נושא אחר לחלוטין שהוא עצמו לא מודע לו או שהוא מודע לו אבל מתבייש לדבר עליו".
- עם איזה סוג של שאלות מגיעים הבחורים?
"כל סוג אפשרי. יש את השאלות הקלאסיות והחשובות מאוד כמו: "מה לעשות אם אין לי סיפוק בלימוד?" או "אבא שלי לוחץ עלי מאוד חזק ואני מרגיש שאני לא יכול לעמוד בציפיות שלו". ויש גם שאלות מפתעיות, לפעמים בנושאים מאוד מאוד רגישים ועדינים. קורה שבחור מספר על כך שהוא מרגיש שהוא בתחרות קשה עם אחיו, או שהוא חושב שההורים שלו בכלל לא מעריכים אותו. לפעמים הבחור מספר על קושי מול חבר כזה או אחר, על קושי בהתמודדות מול היצר הרע. כל שאלה מקבל מענה בהתאם, וב"ה התוצאות מדברות בעד עצמן. לראיה: הבחורים חוזרים ומתקשרים, ואט אט גם מביאים את החברים שלהם שמצטרפים גם הם למעגל השואלים".
- למי בעצם מיועד המוקד?
"לכל בחור שלומד בישיבה. כל בחור, מכל ישיבה, בכל מקום בעולם. כמובן שהכי בריא זה שבחור יתייעץ דבר ראשון עם אנשים שמכירים אותו, ולא עם מוקדן שלא מכיר את הרקע ולא יודע עליו שום דבר חוץ ממה שהוא מספר לו באותה שיחה. מאידך, דווקא האנונימיות היא זאת שחושפת את עומק נשמתו של הבחור. כשהוא יודע שהמוקדן לא מכיר אותו, ואין סיכוי שהוא יפגוש אותו מחר וירגיש לא נעים ממנו, דווקא אז כל ההגנות הטבעיות נעלמות, והבחור יכול לחשוף את מה שהוא באמת חושב ומרגיש ומאמין. הוא יכול לשים הכל על השלחן, אף אחד לא ישפוט אותו, ושום משפט שהוא יאמר עכשיו לא ירדוף אחר מחר או בעוד שנתיים. מה שמדברים בשיחת הטלפון הזאת נשאר בשיחת הטלפון הזאת. ברגע שהוא הניח את השפופרת וסיים את השיחה, הנושא נסגר. המוקדן לא יודע עם מי הוא דיבר, והבחור בדרך כלל גם לא יודע מי המוקדן ואיך קוראים לו".
- איך אתה יכול באמת לענות לבחור על שאלות של פיקוח נפש, בזמן שאתה בכלל לא מכיר אותו?
"אנחנו לא מטפלים בבחורים, ולכן אנחנו גם לא אמורים או צריכים להכיר אותם. אנחנו מייעצים להם, ובעיקר מכוונים אותם. רוב השיחות שאנחנו מקיימים עם בחורים הן חד פעמיות. יכול להיות שהבחור יתקשר שוב, אבל הוא ייתקל במוקדן אחר ויצטרך לפתוח את הנושא מחדש. בדרך כלל אין שיחות המשך.
"במענה לשאלתך, קודם כל אנחנו באמת ממליצים בדרך כלל לבחורים שיפנו לדבר עם המשגיח. במיוחד כשמדובר בשאלות מורכבות יותר שמצריכות גם רקע על הבחור ועל הסובבים אותו. ההמלצה הראשונה שלנו היא: "דבר עם המשגיח, עם ההורים, עם הר"מ בישיבה או כל אדם אחר מהסביבה הטבעית שלך". אבל כמו שאמרתי לפעמים הבחור לא יפנה לעזרה למישהו שמכיר אותו, הוא פונה דווקא למי שלא מכיר אותו כי הוא רוצה את ההגנה של האנונימיות. עם זאת, פעמים רבות בחור שמספר את הבעיה שיש לו בצורה אנונימית, קודם כל עושה לעצמו סדר בראש ומרגיש פחות מבולבול, וגם יש לו עכשיו יותר אומץ ללכת להתייעץ עם מישהו שמכיר אותו מקרוב. עצם העובדה שהוא דיבר על זה, ועזרנו לו לסכם את הבעיה שלו בצורה מסודרת ומוגדרת – זאת כבר חצי תשובה ולפעמים זאת אפילו התשובה כולה.
- קורה שמתקשרים גם אברכים?
"הקו מיועד בעיקרון לבחורי ישיבות בלבד, אבל לפעמים מתקשרים גם אנשים שלא בהכרח עונים לקריטריון הזה, כמו אברכים למשל. אם השאלה היא בתחום הנושאים שהמוקדנים הוכשרו לענות עליהם, אנחנו משתדלים לענות ולא לשלוח את האברך ריקם רק בגלל שהוא התחתן. מאידך, אם מדובר בנושאים שאנחנו לא עוסקים בהם בכלל, כמו בעיות בשלום בית לדוגמה, אנחנו משתדלים להבהיר בעדינות רבה, שהוא התקשר לכתובת הלא נכונה.
- כשאנחנו מדברים על מוקדנים? למה הכוונה? מי הם המוקדנים האלו, ומהיכן היכולת להשיב על שאלות סבוכות ומורכבות כל כך?
"המוקדנים שלנו הם כולם אברכים שעוסקים כבר שנים בתחום החינוך, רובם בעלי תפקידים בכירים בעולם הישיבות, וכך בעצם הם מכירים את הנושאים משני צדדים המטבע, הן מהמקום שלהם כמוקדן שמייעץ לפעמים לבחור איך להתמודד מול אנשי הצוות בישיבה שלו, והן מהזווית של איש הצוות שגם יודע מה הגורם לכך שהבחור מרגיש כאילו אין לו עם מי לדבר בישיבה וכדו'. חלק מהמוקדנים באיד מעולם הישיבות הליטאי וחלקם גדלו ולמדו בישיבות חסידיות שורשיות, וגם עובדים בישיבות כאלו היום. בדרך כלל מדובר בנושאים אוניברסליים שנוגעים לכל בחור ישיבה, אבל לפעמים יש עדיפות שבחור ידבר דווקא עם מוקדן שבא מרקע דומה, שמכיר את כל הניואנסים הדקים של המגזר ממנו בא הבחור, ויוכל לסייע לו בצורה הטובה ביותר.
- כשמתקשרים למוקד הישיבה ישנה גם שלוחה שעוסק בשיבוץ ישיבות. אתה יכול להרחיב על זה מעט?
"בשמחה. בשונה ממוקד הייעוץ והסיוע, שבו הפונים הם אנונימיים, ואנחנו לא יודעים בכלל מי הם, מוקד שיבוץ הישיבות הוא מוקד שבו בדרך כלל אנחנו כן יודעים מי הבחור, ויש לנו את כל הפרטים עליו.
"המוקד הזה נועד לסייע לבחורים שלא יכולים להמשיך בישיבה בה הם לומדים או למדו עד לאחרונה, אם בגלל שאמרו להם לארוז את החפצים וללכת הביתה לבלי שוב, ואם בגלל שהם מרגישים שזה מקום שחונק אותם ולא מאפשר להם לצמוח.
"השלב הראשון שלנו במוקד השיבוץ הוא לבדוק מה הרקע לכך שהבחור צריך לעזוב את הישיבה. לא פעם אפשר להסתדר עם המשגיח או עם ראש הישיבה וגם אם הם רצו שהבחור לא יחזור, אחרי שמדברים אתו ואתם, מסדרים איזושהי פשרה שמאפשרת לבחור להישאר בישיבה ולא להיטלטל מישיבה לישיבה שזה לא דבר בריא במיוחד.
"גם כשהבחור רוצה מיוזמתו לעזוב ישיבה, לא תמיד זה הצעד הנכון עבורו. פעמים רבות בחורים רוצים לעזוב בגלל בעיות חברתיות, אבל הניסיון מוכיח שהבעיות בדרך כלל רודפות אחריהם גם לישיבה הבאה, וחבל לעבור תחנה נוספת רק כדי להתאכזב שוב. במקום זאת הם צריכים לקבל כלים שיסייעו להם להתמודד עם הקושי, ועם מספיק רצון ונכונות ללמוד ולהתפתח, הם יכולים להפוך אפילו למובילים בחברה כמו שראינו שקרה לא פעם.
"כשכל הבדיקות שערכנו מוכיחות שאין ברירה אלא לעבור לישיבה אחרת, אנחנו מחפשים לבחור את הישיבה המתאימה עבורו. לארגון 'אחינו' יש רשת של פעילים שפרושים בישיבות בכל רחבי הארץ, ומכירים מקרוב את עולם הישיבות. לפעילים האלו יש גם קשר חם עם רבים מראשי הישיבות והמשגיחים, וכשהם מבקשים טובה ממשגיח זה או מראש ישיבה אחר, להכניס את הבחור שפנה למוקד השיבוץ, לפעמים אנחנו יכולים להצליח במקום שמאמצים של אחרים לא צלחו.
- לא קורה לך שאתה מרגיש שבעצם כל העבודה הזאת לשווא? הרי כמה שלא תעזרו לבחורים, תייעצו ותכוונו, כמה שלא תשבצו אותם בישיבות, יש כל כך הרבה מקרים שבכלל לא מגיעים אליכם, שכן מגיעים ואתם לא מצליחים לעזור להם. אין לכם לפעמים הרגשה שחבל בכלל על כל המאמץ?
"היעד שלנו ב'אחינו' הוא לעצור את הנשירה ולמנוע מצב שבחור נמצא בישיבה אבל בעצם הוא רק סובל בה. כמובן ש'צרכי עמך מרובים', אנחנו לא יכולים לפתור את כל הבעיות של העולם, אבל חלק מהן אנחנו כן יכולים. אז במקום להסתכל על מה שאנחנו לא מצליחים להשיג, אנחנו מלאים סיפוק ממה שכן הצלחנו ומצליחים מדי יום בסיעתא דשמיא. ברזומה של 'אחינו' בכלל ו'מוקד הישיבה' בפרט חרוטים באותיות של זהב שמותיהם של מאות ואלפי בחורים שהצלנו במשך השנים. כל שם כזה הוא מסכת חיים של אדם. כל בחור כזה הוא ראש בית אב, שבעוד תשעים או מאה שנים יהיו לו מאות ואלפי צאצאים שבעז"ה ילכו בדרך התורה והיראה. לנו יש חלק בכל הזכויות האלו. איך אפשר להעלות על הדעת שכל המלאכה הזאת היא לשווא? ההיפך הוא הנכון, דווקא בגלל שיש כל כך הרבה בעיות, וכל כך הרבה בחורים מתמודדים עם קשיים, אנחנו מאושרים על הזכות שניתנה לנו להיות מאלו שפועלים ומשפיעים לטובה".