הרה"ח ר' אהרן כהן
בשבוע הבא זה יקרה. ביום שני, בשקט ובדממה בלא הרבה רעש וצלצולים יבואו ויתאספו בארבע מוקדים ברחבי ארץ ישראל מאות נבחני תכנית קניין ש"ס למבחן בן כמה שעות על הלימוד מתחילת מחזור ה'דף היומי' הנוכחי עד מסכת מנחות דף נא: ובמילים פשוטות יותר: הם ייבחנו במבחן אחד על 2250(!) דפי גמרא. אשריהם תלמידי חכמים…
שאלת השאלות שנשמעת מפי כולם: איך הם עושים את זה? לצערנו או לשמחתנו, השבוע אפילו לא ניסינו לראיין אף אחד מהנבחנים, מהסיבה הפשוטה והמובנת: מי יעז להפריע למישהו העומד שבוע לפני מבחן בכתב על 2250 דף?!
אך פטור בלא כולם, אי אפשר. על כן השבוע תפסנו לשיחה את ר' י. ר. מירושלים. לא, הוא עדיין לא נמנה על הנבחנים המאושרים, אך הוא בהחלט כבר באמצע הדרך לשם. זה כמה שנים שהוא זוכה להיבחן כל חודש על 30 דף, כשבנוסף הוא זוכה כל ארבעה חודשים להיבחן שוב ובפעם אחת על כל ה-120 דף! כך שבוודאי הדברים יהיו לתועלת הקוראים, גם לאלו שכבר בדרך וגם לאלו שלעת עתה עדיין לא יצאו לדרך. איך עושים את זה?
איך הכל התחיל?
"מאז ומתמיד קינן בלבי חלום – לדעת את הש"ס. איני יודע מה הביא לחלום הזה, האם היתה זאת דרשה נלהבת מאיזה מלמד בחיידר, או שמא עיקרון שהחדיר איזה מגיד שיעור בישיבה קטנה, אך זאת ידעתי – אני רוצה לדעת (לא רק לסיים, לדעת!) את הש"ס כולו. אך למעשה, חלומות לחוד ומעשים לחוד…
"הגעתי לגיל שלשים, וכשראיתי שאין בידי מכל הש"ס אלא רק כמה מסכתות בודדות, הפנמתי, שאם לא אזיז את עצמי איכשהו ברצינות, לא ירחק הזמן ועל קברי יוכלו לכתוב באותיות גדולות 'פה נטמן בעל החלומות'. החלטתי אז, שאני את הבחינות החודשיות של 'דרשו' – עובר כל חודש, ויהי מה! יתהפך כל העולם פעמיים ואני את המבחן אעבור!
"די קל היה להחליט, אך ליישם לא כל כך", הוא מפליט בחיוך, "בפרט בחודשים הראשונים עד שהתרגלתי לשינוי הרציני שעשיתי. מלימוד בניחותא כל דף כמה ימים ומחזרות אטיות וממושכות, עברתי לקצב עקבי של לפחות דף ביום כשברוב הפעמים, למען ההבנה הנצרכת אני לומד זאת אפילו פעמיים ושלש, כשלצד זה אני מוכרח גם ללמוד שוב את הדף מאתמול כחזרה, וכך כמובן גם להקדיש זמן לחזרה מהירה על כל שלשים הדף לפני הבחינה החודשית. שלא להזכיר את המניעות שצצו אז מדי חודש בחדשו אחת אחרי השנייה… אבל היום כשאני מסתובב לאחור ואני רואה מה שהספקתי בשנתיים וחצי האלו, כשבעוד חודשיים שלשה אגיע בעזהשי"ת לדף האלף שעליו אני נבחן, אני יכול להגיד בפה מלא שהכל היה שוה".
איך אתה עושה את זה?
"המבחן של ה-30 דף הנערך פעם בחודש, הוא באמת לא משהו רציני", הוא מצטנע. "כל לומד דף היומי שנבחן פעם אחד על החומר החודשי, כמובן אחר השקעה מינימלית נוספת לחזרה וסיכום הלימוד, לא יוותר כל מהר על זה, את הסיפוק והאושר שיש אחר השתתפות במבחן המסכם החודשי. ההרגשה של שלושים דף המונחים בקופסא היא משהו שלא ניתן לתאר. צריך פשוט לנסות פעם אחת. אך העניין המורכב יותר הוא המבחן המסכם של ארבעה החודשים על 120 דף!". וכאן הוא מנדב לנו מפרי ניסיונו:
"בתחילה, תכננתי להקצות שבוע שבו אשנן שוב בחזרה מהירה את כל ה-120 הדף עד לקו הסיום. חשבוני היה, שבשלב הזה, אחרי שלמדתי כל דף כבר חמש שש פעמים, לוקח לי כל דף כעשר עד שתים עשרה דקות, ובעיקרון סכום השעות שיש לי להקדיש לכך בשבוע אחד, אמור להספיק לחזרת כל החומר.
"אך בתכל'ס, הדברים לא היו בדיוק כך. ביום הראשון הייתי לומד עשרים דף, ביום השני עשיתי אתנחתא קצרה והספקתי רק עשרה דפים, וכמעשהו בשני כך מעשהו בשלישי, עד שכל השבוע התמסמס לו ובקושי עברתי על מחצית או שני שליש מהחומר.
"בסייעתא דשמיא, ובהשגחה פרטית התוודעתי למושג 'לנצל את המלאי'. ואז נפל לי האסימון. בשבוע הבא אני רוצה לעבור את המבחן על 120 דף, מאמצע מסכת עבודה זרה, עבור במסכת הוריות, ועוד כשמונים דף ממסכת זבחים, הפעם הולכים לעשות את זה באופן מסודר ומתוכנן, ב'לנצל את המלאי' עם שעון ועם מעקב; לא עוד שבוע שלם ל-120 דף, אלא כל יום מיועד ל-24 דף, 12 דף בשעתיים וחצי בבוקר לפני העבודה ו-12 דף בשעתיים וחצי בערב, בכל שעה ורבע אני צריך לעבור על שש דפים, ובכל עשר-שתים עשרה דקות בערך אני צריך לדפדף לדף הבא.
"כך, ביום ראשון בבוקר התיישבתי עם הגמרא, וכמובן עם שעון, והשעון התחיל לתקתק, ועמו גם הדפים. ביום ראשון בערב לא האמנתי בעצמי עד כמה שזה עבד. זה עבד, ועוד איך עבד, הספקתי ביום אחד, בקצת יותר מארבע שעות, לשנן 24 דפי גמרא!!!
"וכמעשהו בראשון, כך מעשהו בשני ובשלישי, וברביעי ובחמישי, עד שבליל שישי הגעתי לקו הסיום, ואז בלב רגוע ובמוח מיושב ניגשתי למבחן המסכם". והוא מפטיר בהתרגשות: "את האושר ואת הסיפוק שמרגישים, אי אפשר להעביר ולתאר על הדף בכלל, זה משהו עצום, ששוה כל מאמץ, ובפרט שזה לא כל כך קשה. אם רק מתכננים נכון, ונצמדים לתכנון ככל האפשר, אפשר לעמוד בכך בקלות".
מה אתה עונה לאלו הטוענים שהם לא יכולים לעשות את זה?
"אני מבין אותם", הוא מתחייך. "גם אני, אם מישהו היה מגיע אלי לפני שלש שנים ואומר לי שבעוד שלש שנים אלמד אלף דף ואבחן עליהם, הייתי מסתכל עליו כמי שנפל מהירח על הצד הלא נכון, אבל למעשה זה קרה, ובמשפט קצר: אל תאמר שאינך יכול, הרבה אנשים עושים את זה!".
מבחינתך, אנו מעזים לברר, הגעת ליעד שלך?
"לא". נענינו בתשובה החלטית ופסקנית. "פעם לא הייתי חולם על זה, אך כעת, אחר שאני זוכה כבר כמה שנים להיבחן כל חודש על החומר וכן כל ארבעה חודשים על ה-120 דף, אני כבר מצפה ומייחל לתחילת המחוזר ה'דף היומי' הבא, אז אצטרף בכל כוחי ומוחי לתכנית 'קניין ש"ס' ולזכות אכן ללמוד, ובעיקר העיקרים לדעת את כל הש"ס!".
מה תרצה להעביר לקוראים?
"יש הרבה נקודות חשובות שאפשר להגיד, אבל העיקר הוא: 'תפסיקו לעשות טובות'. אל תלמדו עבור אף אחד, לא עבור בני המשפחה ולא עבור אף בן אנוש, רק תשבו לעצמכם ותחליטו ללמוד עבור עצמכם, עבור הסיפוק האישי שלכם, ותבחרו לעצמכם את הפרויקט והתכנית המתאימה לכם, ואז בסייעתא דשמיא וודאי כבר תמצאו את הדרך להגיע לפסגה. לא נותר לי אלא לאחל לכולם, שכל אחד ימצא את הפרויקט האישי שלו בתורה. ובעזרת השם יתברך נעשה ונצליח". אמן.
לשליחת תגובות לכותב המאמר, כתבו ל: [email protected]