בפרשת השבוע עומד עם ישראל טרם כניסתו לארץ ישראל, משה רבינו שולח לדעתו מרגלים שיתורו את הארץ, ואחת מן הבקשות שהוא מבקש מהם לבדוק בארץ הנכספת, היא האם יש בה עץ אם אין, ומבאר רש"י האם יש בה אדם כשר שיגן עליהם בזכותו.
בתקופת תקומת הישוב החדש בארץ ישראל, חסרו כאן רבנים שיביעו את חותמם על צביונו של הישוב המתחדש בארץ, חשש לא מבוטל היה כי צביונו של הישוב לא יותאם לרוח ישראל סבא כמסורת הטהורה מדור דור.
הבשורה על הארי שעומד לעלות מבבל הלא הוא מרן החזון איש, היתה כמים קרים על נפש עייפה, עבור עסקני ורבני הישוב החרדי בארץ ישראל. סייעתא דשמיא רבה לוותה את מסע עלייתו ארצה, החל משכנועו לעשות זאת, ועד להשגת אישורי העלייה.
בערוב ימיו של רבה של ירושלים, הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, ביקש מרבי משה בלוי שיסע לוילנא לתור אחר אדם ראוי לשמש כעוזרו, שיעמוד לימינו.
בהגיע רבי משה לוילנא, סר היישר אל ביתו של גדול הדור הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל, לאחר שסעדו ארוחת בוקר אמר רבי חיים עוזר לאחד מן התלמידים הצעירים מאיר ליברמן, לך והראה לר' משה את סגולותיה של וילנא ושוב איתו לכאן לארוחת הצהריים. התלמיד שמע אל דברי רבו וסייר עם ר' משה בבית העלמין בציונו של מרנא הגאון מוילנא ובציונו של גר הצדק, לאחר מכן לקח את ר' משה אל בית מדרשו של הגר"א ואל ההקדש, לאוצר הספרים של הרש"ש ולכל המקומות העתיקים בוילנא.
כאשר הם שבו לביתו של הגאון רבי חיים עוזר שאל את תלמידו מאיר ליברמן 'נו, הראית לר' משה את כל נכאות וילנא?!', 'כן' השיב התלמיד, 'אני חושב' אמר רבי חיים עוזר 'שהחסרת סגולה חשובה מאוד', 'איך' תמה התלמיד 'והרי הראיתי לו את בית העלמין ואת בתי המדרש', וכך המשיך ופירט לו את כל שאר המקומות בהם הם ביקרו, 'הוא אשר אמרתי' ענה לו רבי חיים עוזר 'אכן הראית לו את סגולותיה המתים של וילנא, אבל את הסגולה החיה של וילנא לא הראית לו, וכי הראית לו את רבי אברהם ישעיה?!' 'לא' השיב התלמיד מאיר ליברמן, 'אם כן' צוה רבי חיים עוזר 'לכו ובקרו את רבי אברהם ישעיה'.
כאשר הגענו אל החזון איש – מספר רבי משה בלוי – שוחחנו על עלייתו האפשרית לארץ ישראל, הוא אכן הסכים לכך, ואף הסכים לקבל ע"ע את התואר 'ראב"ד', אך התנה שלא יצטרך להורות הלכה למעשה באיסור והיתר, ולא לדון בין אדם לחבירו.
כאשר חזרנו לביתו של רבי חיים עוזר – המשיך רבי משה לספר – הוא שאל אותי, 'נו, ראית את הסגולה החיה של וילנא?! דע לך, הוא גאון וצדיק, ובנוגע לחכמה, אני יכול להגיד לך שאין אנו מחליטים על שום ענין ציבורי חשוב מבלי להימלך איתו תחילה'.
***
בחורף תרצ"ג ביקר מרן החפץ חיים בוילנא, והתארח בביתו של רבי חיים עוזר, כשנכנס מרן החזון איש לבקרו, הרים החפץ חיים את קולו וקרא: 'האם חכמה גדולה היא זו להתבודד בד' אמות של הלכה ולא לפעול מאומה בזמן תבערה שכזו?!'.
ואכן קריאה זו של החפץ חיים כנראה פעלה את שלה, ובאותה שנה באסרו חג פסח קרא מרן החזון איש לתלמידו רבי שלמה כהן וביקש ממנו שילך לרבי חיים עוזר לבקש ממנו שיכתוב מכתב לרבי משה בלוי שידאג לשלוח אישורי עליה מממשלת המנדט, עבורו ועבור אשתו.
רבי משה קיבל את מכתב הבקשה של רבי חיים עוזר, ובמכתב התשובה הוא אכן הבטיח לעשות ככל אשר יהיה בידו כדי להשיג את האישורים, אך יחד עם זאת הסתייג וציין שעפ"י סדר העבודה, הענין עלול לקחת כמה חודשים.
למרבה הפלא האישורים הגיעו תוך עשרה ימים, והדבר היה לפלא גדול, לימים סיפר רבי משה כי תמיד כאשר הוא מנסה להשיג אישורי עליה הוא נתקל בקשיים גדולים עד שהאישורים נמצאים בידו, אך לא כך היה כאשר מדובר היה על החזון איש, העניינים זרמו ולא נתקלו בקשיים כלל, סייעתא דשמיא מיוחדת לוותה את כל התהליך שעבר במהירות.