"וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד" (בראשית מ"ט, ט"ו)
לפסוק להם הוראות של תורה וסדרי עבורין (רש"י)
ידועים ומפורסמים היו כשרונותיו הברוכים של רבינו זצוק"ל שלבד ממעלותיו הגדולים והנוראים ברוחניות, גם היה איש חכם נבון וחכם ובקי בהמון עניינים גשמיים והיה איש האשכולות והיה יכול לעשות כמעט כל דבר.
והנה כמה דוגמאות, רבינו זצוק"ל היה בעל מנגן טוב, רבינו ידע לנגן על כינור היטב, לבנות בידיו כל מיני חפצים וכלים שיעמדו לעזרתו בקודש בכל סדרי חייו, כמו כן היה בקי בעריכת חשבונות קשים ומורכבים, כגון חשבונות של תקופות וקידוש החודש שמצריכים הרבה סבלנות של חישוב חלקים וחלקי חלקים בכדי להגיע לשורש הדברים הנכון. ואפילו בדברים פשוטים היה רבינו זצוק"ל מומחה ורגיל, כגון לעשות נרות לשב"ק או לטוות חוטי ציצית, דיו לכתיבת סת"ם ובדיקת שעטנז וכו' וכו'.
לכן באמת היה רבינו זצוק"ל הראוי להיות ממנהיגי ישראל, שכיון שאמרו חז"ל שמנהיג ישראל צריך להלך לפי רוחו של כל אחד ואחד, לכן צריך הוא לדעת הרבה מיני מקצועות ומומחיות בהרבה עניינים בכדי שבאמת יוכל לירד ולהבין כל צרכי עמך המרובים, ולהבין לליבם וליעצם על נכון בכל ענין.
ובכן הנה לפניכם ליקוט של כמה וכמה סיפורים שבהם ראו בחוש את מומחיותו של רבינו זצוק"ל בעניינים שונים.
***
"כשהגיע רבינו זצוק"ל לביקורו הראשון במעלבארן לתקופת 'פראבע' כנהוג, שאז בודק הרב החדש את כל ענייני הקהילה ודורש לפני עם ה' במקהלות לראות אם יאותו מדבריו ויקבלוהו עליהם למורה דרך ה'.
ובכן בבוא רבינו למעלבארן, הלך רבינו לבדוק את כל התנהלות הקהילה ומוסדותיה. כשהגיע לבית האופה (בעקערי) שתחת השגחת הקהילה, בדק רבינו היטב את מקום טחינת הקמח ועבודת הלישה והכנת המאפים וכו', כל סדר הכנת הלחמים והעוגות עד מקום האפייה לפרטי פרטים.
והנה בהיותו בטחינת הקמח, הסבירו לרבינו שכאן מוכרח להיות מאוד מאוד נקי מדיני הממשלה שחוששת לבריאות האוכל, ולכן אין צריך לנפות הקמח משום נקיון המקום ושמירתו בקפדנות.
אבל רבינו זצוק"ל אמר, 'אם אני נותן הכשר, איני יכול לתת הכשר אם לא מנפים את הקמח בנפה כדבעי וכמו שנהגו אבותינו ואמותינו מימות עולם!'. כמובן שבעלי המקום טעמנו שאי אפשר להוציא הוצאה גדולה כזו, כדי להתקין נפה גדולה לכל הקמח שם, הוצרכו בערך סך $30,000 ואינם יכולים לעמוד בהוצאה גדולה זו.
אמר להם רבינו, 'בואו ונעשה בחינה לראות אם צריך נפה או לא! תביאו נא מעט קמח וננפה אותו עכשיו כאן בשעת מעשה בנפה קטנה, ונראה אם צריכים הקמח לניפוי או לא!'
עשו כמצוותו, הביאו קצת קמח וניפוהו בנפה קטנה. והנה אך התחילו לנפות, מיד מצאו בה זבוב קטן!!
וכשראו אנשי הקהילה דבר זה, לא היה להם ברירה אלא להסכים עם רבינו, אבל ביקשו לנסות עוד פעם אם יהא עוד זבוב. אבל רבינו זצוק"ל מנעם מזה באומרו שאם ימצאו עוד זבוב או שרץ אחר, אזי כבר יכנסו לשאלה של קמח בחזקת איסור ואין זה כדאי…
והוסיף רבינו זצוק"ל ואמר, שבטח מן השמים הכניסו זבוב שם, כדי שיהיה לו סייעתא דשמיא להעמיד הכשרות על תילו.
סוף המעשה היה, שהסכימו לעשות נפה לקמח בחנות, אבל רבינו זצוק"ל לא רצה שיפסידו כסף בגלל הוראתו, עמד והכין להם ברוב כשרון וחכמה, מכונה מיוחדת שהתקינה רבינו בעצמו והיא ניפתה את הקמח כשההוצאה על מכונה זו הייתה בערך $3,000 במקום $30,000 שהיה מחיר של נפה רגילה לחנויות!!!
עוד מעשה נפלא יש מביקורו הראשון של רבינו זצוק"ל במעלבארן, היה זה בעת שהלך לבדוק את כשרות והנהגת מקוה הטהרה בעיר.
רבינו זצוק"ל אמר למלוויו שהמקוה מהודר בתכלית ההידור ושהוא נהנה מאד מסדר בנייתו וכשרותו על פי כל החומרות הנהוגות בתפוצות ישראל ושיבח את ראשי הקהילה על ענייני הדת המתוקנים בה ועל צרכי הקהילה שמתאימים לציבור יראי ה'. באמצע בדיקתו את הצינורות המחברים בין בורות המים השונים, נעצר ליד איזה צינור ושם בדק העניין לעומק כמה מינוט אבל רק אמר שהכל מתנהל ב"ה כשורה וכדין.
למחרת הגיע הבעדער של המקווה לסדר המקווה ולחממו וכו', ופתאום הבחין שבאחד מן החיבורים בצינורות המים יש איזה שינוי באופן עמידתם וחיבורם! ותמה מי היה כאן לטפל בזה בלא רשות!
עד שנתברר אח"כ, שרבינו זצוק"ל ראה את החיבור וראה צורך לתקנו על מכונו באופן יותר מועיל ויותר מהודר. אבל רבינו עשה החשבון שח"ו לא יצא לעז וכדומה על המקווה ולכן עדיף לעשות הענין בהצנע. לכן הלך לבדו וקנה את החלקים שצריך ובא אח"כ שהיה המקווה ריקן וישב ותיקן את הענין בעצמו!".
(מפי הרה"ח ר' מרדכי גאלדבערגער הי"ו משגיח המקוה)
לקראת חג הפסח בשנה הראשונה של כהונת רבינו זצוק"ל במעלבארן, רצה רבינו מאוד לאפות מצות בחבורה בערב יו"ט כנהוג במקהלות החסידים לאפות מצות מצוה בערב חג הפסח.
רבינו עמד ולימד את אנשי הקהילה המלאכות השונות של אפיית המצות. והיו באים לבהמ"ד והוא היה מביא בכל יום עיסה אל השולחן, ועמד ולימד דעת את כל המלאכות, חלק לימד אותם איך לערבב העיסה כראוי, וחלק לימד אותם איך לגלגל העיסה כתיקונה, ועוד לימד כמה אנשים את כל ענין האפייה וההוצאה מהתנור, וכו' וכו'.
וכך נתאפשר שבערב פסח היו כולם מלומדים ומנוסים להצלחת אפיית המצות בחבורה בערב פסח, והיה זה אז לחידוש ולפלא שרבינו ידע את כל המלאכות וסודותיהם והדרך לעשותם באופן מוצלח, וב"ה זכה להעמיד מאפיית מצות יפה ומהודרת שאפו בה בכל שנה בערבי פסחים כל בני הקהילה את מצותיהם לליל הסדר.
***
בעיר הנופש 'טשעלס' שליד מעלבארן בנה ר' ישראל הערצאג ע"ה מקוה טהרה לכבודו של רבינו כדי שלא להטריח את רבינו לילך בכל יום כשהיה שוהה שם לנופש להמקוה שבתוך העיר וגם לאנשי הקהילה שיש להם בתים שם ונוסעים לשהות שם בימות הקיץ וכדומה. ומקוה זו נעשה בהשגחת רבינו זצוק"ל ועמד תחת פיקוחו.
בתקופה האחרונה כבר לא נסע רבינו לשם, מפני בריאותו. והנה באחד הימים ביקש רבינו לנסוע לשם בכדי לבדוק את כשרות המקוה. השומעים לא הבינו מה שרבינו רוצה להטריח עצמו ולנסוע עתה לטעשלס', ומה יום מיומיים.
אבל רבינו זצוק"ל השיב בכובד ראש ובנשיאת העול, שכיון שהמקוה נמצא תחת אחריות כשרותו והטובלים שם סומכים עצמם שהוא משגיח ויודע הנעשה שמה, על כן מוטל עליו לבדוק את כשרות המקוה מפעם לפעם. וכך הווה שנסע נסיעה של משך חצי שעה לשם בתשישות כוחו ובמסירות נפש לקיים מצוותו ולראות אם הכל מתנהל כשורה.
גודל דאגתו ושמירתו על הקהילה בשליטה ובאחריות גדולה. למדתי כמה וכמה פעמים כשהייתי בבית אאמו"ר רבינו זצוק"ל והוא היה מעיר אותי לפעמים באמצע הלילה בשעה 2 או אח"כ, ומבקש ממני להתלוות עמו עכשיו לבית המטבחיים! (כנראה הקפיד שלא לילך יחידי בלילה כדין תלמיד חכם שאסור בזה) וכך היינו הולכים באמצע הלילה והיה רבינו זצוק"ל נכנס ובודק אם הכל מתנהג כראוי לפי דרישותיו והדרכותיו בהלכה, והיה נראה בחוש את דאגתו ואחריותו הגדולה שלקח על כתפו ברוב מסירות ואחריות".
(מפי הרה"צ אב"ד מאדא שליט"א בן רבינו)
"דקדוקו של רבינו זצוק"ל בכל הליכותיו היו לשם דבר, ובעצם חלק גדול מחינוכו אותנו לא היה על ידי הוראותיו למעשה, אלא על ידי דוגמא האישית שהיה עומד לנגדנו צורה של יהודי שירא וחרד ח"ו מלעבור על קוצו של יוד באיזה חשש של הלכה אחת.
ופעם אחת אציין ענין שאינו יכול למוש מזכרוני, היה זה כשהגיע רבינו זצוק"ל לכהן ברבנות במעלבארן, והנה בתפילת שחרית הראשון במלעבארן, הוציא רבינו מכיסו "קאמפאס" (מצפן) ובדק לאיזה צד צריכים להתפלל במעלבארן, שהרי זו פעם הראשונה שנעמד להתפלל כאן! וכך הלך ודקדק בכל דבר הלכה בכל פרט ופרט, וזה היה עבורי חינוך לחיי יראת שמים!".
(מתוך העלון 'יעידון ויגידון' פרשת מקץ-תשע"ט)