ממש לאחרונה – בליל שישי פרשת כי תשא (תשע"ט) – סיפר לי אברך מתושבי ניו-יורק מעשה נס ופלא שאירע עם בתו, כבת י"ד שנה. מזה כעשר שנים תמימות שהיא סובלת מקושי בנשימה ל"ע, וכבר היו אתה אצל כל הרופאים המומחים בענינים אלה, ואף אחד מהם לא ידע ולא הבין מה שורש הבעיה ומה ניתן לעשות כדי להקל מעליה. אדרבה, ככל שהוסיפו לדרוש ברופאים כך גברה הפליאה והתעלומה – מדוע אירע לה ככה, ובאילו דרכים אפשר לרפאותה. ואף כשנשלח ע"י כמה מומחים למדינת אריזונה (בדרום מערב ארה"ב), ששם האוויר יבש מאד – לא הועילה לה שהות של שלושה שבועות שם, אלא לפרק זמן קצר של שבוע אחד בלבד.
והנה, לפני תקופה קצרה קיבלה הנערה על עצמה, שבכל יום ויום בטרם תעלה על משכבה לשנת הלילה – תשב ותכתוב בפנקסה עשרה דברים טובים שגמל עמה הקב"ה באותו יום, ועליהם תודה ותהלל להקב"ה הגומל חסדים טובים שגמלה כל טוב.
וראה זה פלא: ביום הארבעים ואחד זכתה לכתוב בפנקס הנ"ל, כי ביום זה החלה לנשום כאחד האדם וכל מכאוביה וקשייה נעלמו כלא היו!
כי אכן, הסגולה הגדולה והמועילה משאר כל הסגולות היא, כאשר אדם 'זוקף ראשו' ורואה כיצד הקב"ה מפליא עמו לעשות תמיד בכל עת. ההודאה היא הפתח להביא את הישועה!
(הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א, ע"פ באר הפרשה ויקהל תשע"ט)