באיזה אופן יאמר אדם 'קדוש' פעם אחת ולא שלש ?
האם צריך לשבת בברכת 'יוצר אור'?│ומדוע אין לצאת ידי חובת ברכת 'יוצר אור' מהשליח ציבור?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות קריאת שמע במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן נ"ט סעיפים ג' – ד']
קדושת 'יוצר אור'
מביא השולחן ערוך מחלוקת, בעניין 'קדוש קדוש קדוש' שאומרים בברכת 'יוצר אור', האם גם יחיד אומר את אותה קדושה, או שזו קדושה שנאמרת רק בציבור, הדעה הראשונה סוברת, שגם יחיד אומר אותה, ואילו הדעה השנייה סוברת, שיחיד לא יאמר אותה אלא בציבור, ומביא המשנה ברורה בשם המגן אברהם, שיחיד יאמר 'קדושה כולם כאחד עונים ואומרים ביראה קדוש', פעם אחת ולא שלש, וימשיך לומר 'והאופנים וחיות הקודש', ונראים לו לשולחן ערוך דברי הדעה השנייה, ויש לחוש לדבריהם, ולכן, אדם המתפלל ביחידות, כאשר מגיע לקדושה שבברכת 'יוצר אור', יאמר את הקדושה בניגון וטעמים כקורא בתורה, ולפי השיטה האחרונה שסוברת שיחיד לא יאמר קדושה שבברכת יוצר אור, אז רק בתורת תפילה לא יאמר, אבל בתורת קורא בתורה, יכול לומר, ולכן, יש לחוש לדברי השיטה האחרונה, ואומר המשנה ברורה, שיחיד שבא לבית הכנסת והוא נמצא בתוך ציבור, אף על פי שהציבור לא אוחז כרגע בקדושה, הוא לא נקרא יחיד, אלא נקרא ציבור, אבל אדם המתפלל ביחיד, יעשה כדלעיל לומר קדוש פעם אחת.
הרמ"א אומר שהמנהג הוא כמו הדעה הראשונה, שגם אדם המתפלל ביחידות יאמר את כל הקדושה בשלימות, והמשנה ברורה מביא, שהגר"א אוחז כמו הדעה השנייה שבשולחן ערוך, ולכן אומר המשנה ברורה לעשות את העצה של השולחן ערוך, לומר את הקדושה של יוצר אור בניגון ובטעמים כקורא בתורה, עוד אומר הרמ"א, קדושת 'יוצר אור', יש לומר בקול רם, ומוסיף המשנה ברורה, שטוב לומר אותה כשהוא יושב, ומביא המשנה ברורה, שמה שהרמ"א אומר לומר בקול רם, זה דווקא כשמתפלל בציבור, אבל כאשר מתפלל ביחידות, יאמר אותה בלחש, ומביא בשם השערי תשובה, שאין קפידא אף ביחיד אם יאמר אותה בקול רם.
שמיעת ברכות קריאת שמע מהשליח ציבור
באופן עקרוני, אדם יכול לשתוק בברכות קריאת שמע, והשליח ציבור מוציא אותו ידי חובתו גם כאשר היחיד בקי, ובכל זאת כתוב בשולחן ערוך, שהיחיד יאמר ברכת 'יוצר אור' עם השליח ציבור בנחת, ולא יסמוך על כך שהשליח ציבור יוציא אותו ידי חובתו, משום שזה ברכה ארוכה, וקשה לשמוע ולכוון לכל מה שהשליח ציבור אומר, ויאמר בנחת כדי לא להפריע לאחרים, שמא יש מישהו מהמתפללים שרוצה לצאת ידי חובה מהשליח ציבור, אבל כתוב, שמכיוון שהיום לא נוהגים לצאת ידי חובה מהשליח ציבור, אין בעיה להתפלל בקול רם, וימהר היחיד לסיים 'יוצר המאורות' לפני השליח ציבור, כדי שישמע את הסיום של השליח ציבור ויענה אמן, אבל אם לא מיהר לסיים, אינו יכול לענות אמן באמצע הברכה, ואפילו 'ברוך הוא וברוך שמו' אסור לומר, ואומר הרמ"א, שרק כאשר יש עשרה, יכול השליח ציבור להוציא את היחיד.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א