יום רביעי כ"ו באייר תש"פ
המקיים מצוה בשעה שפטור מלקיימהּ – האם עליו לשוב ולקיימהּ כשמתחייב בה?
חולה שמפאת מצבו הנפשי ישנן שעות בהן הוא פטור מכל המצוות, ובשעה שהיה פטור, עשה מצוה כלשהי, אין זה נחשב כקיום מצוה; והיינו, שאם חזר למצב שבו הוא חייב במצוות – עליו לשוב ולקיים את המצוה. ולכן, לדוגמה, אם אכל מצה בליל הסדר בשעה שהיה פטור ממצוות, ובמשך הלילה חזר למצב שבו הוא חייב במצוות, עליו לשוב ולאכול מצה לשֵׁם המצוה.
אולם, אדם שפטור ממצוה א' מחמת עיסוקו במצוה ב', כפי הכלל "העוסק במצוה פטור מן המצוה"; ולמרות זאת קיים את מצוה א' בזמן הפְּטור, ולאחר מכן סיים לעסוק במצוה ב', וכבר אינו פטור ממצוה א' – אינו צריך לשוב ולקיים את מצוה א'. ועם זאת, ספק אם הוא רשאי לברך על המצוה בזמן הפְּטור.
[שו"ע תעג, ה, משנ"ב לח-לט, ושעה"צ לט]
מהו משך זמן 'כדי אכילת פרס' לאכילת 'כזית' מצה בליל הסדר?
משך הזמן בו יש לאכול את 'כזית' המצה לקיום מצוַת אכילת מצה בליל הסדר, הוא – 'כדי אכילת פרס', כלומר, משך הזמן הנדרש לאכילת 'פרס', שהוא חצי כיכר לחם. ונחלקו הפוסקים מהו גודלה של כיכר זו, וכמה זמן נדרש לשם אכילת חציהּ. ועוד נחלקו הפוסקים, אם חישוב זמן האכילה הוא מתחילת הלעיסה, או מתחילת הבליעה.
ומידת הזמן למעשה – יש אומרים שלכתחילה יש לסיים את האכילה בתוך 2 דקות, ואין להשתהות יותר מ ־4 דקות; וכן כתבו פוסקים רבים, שיש לסיים את האכילה בתוך 4 דקות. ופוסקים אחרים שיערו את משך זמן האכילה ב ־3, 6, 7 ו ־9 דקות, ויש מהם שכתבו שניתן להקל כמידות זמן אלו רק לזקנים, קטנים או חולים.
[שו"ע תעג, ו; ביאורים ומוספים דרשו, 40 ו ־41]
האם ישנה מצוה לאכול יותר מ'כזית' מצה בפסח?
מצוַת אכילת מצה כְּחובה, היא בלילה הראשון של פסח בלבד, (ובחוץ לארץ, גם בלילה השני), כפי שנאמר בתורה: בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת.
וחובה זו, מתקיימת בכמוּת מועטה של 'כזית'; אך יש שכתבו כי כל תוספת באכילת המצה בלילה זה נחשבת כחלק מקיום המצוה. ויש שכתב שלכן אין להרבות בלילה זה באכילת מאכלים אחרים, כדי שיוכלו להרבות באכילת המצה.
ויש אומרים, שלמרות שאין חובה לאכול מצה בשאר ימי הפסח, האוכל מצה מקיים בכך מצוַת עשה; ואף מצוה זו מתקיימת רק בכמוּת של 'כזית' מצה.
[שו"ע תעה, ז, ומשנ"ב מד-מה; ביאורים ומוספים דרשו, 42-43]