המקור לאמירת 'ברוך שם' בקריאת שמע, והטעם שנאמר בשקט

מה החידוש בדברי השולחן ערוך שאמירת 'ה' הוא האלקים' שבעה פעמים ביום הכיפורים הוא מנהג כשר?│ומה היא המשמעות של 'אמן'?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות קריאת שמע במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן ס"א סעיפים י"ב – כ']  

אמירת 'ה' הוא האלקים' שבעה פעמים ביום הכיפורים

כתוב בשולחן ערוך, שמה שאומרים בסוף יום הכיפורים, 'ה' הוא האלקים ה' הוא האלקים' שבעה פעמים, הוא מנהג כשר, והחידוש בזה הוא, שהרי למדנו, שאסור לומר 'שמע שמע' פעמיים, משום שזה נראה כמו שהוא אומר שיש שתי רשויות, ואסור גם לכפול את הפסוק הראשון או את הפרשה הראשונה, אלא אם כן מדובר בקריאת שמע שעל המיטה שאז מותר, ועל כך אומר השולחן ערוך, שאמירת 'ה' הוא האלקים' ביום הכיפורים שבעה פעמים, אין בה חשש של שתי רשויות, ומביא המשנה ברורה, שכבר מצאנו אצל אליהו בהר הכרמל שירדה אש מן השמים, שאמרו 'ה' הוא האלקים' יותר מפעם אחת, ולגופו של עניין מבאר המשנה ברורה, שמה שאנחנו אומרים ביום הכיפורים שבעה פעמים, הוא משום שאנו רומזים בזה, שהקב"ה דר בשבעה רקיעים, ולכן אין בזה בעיה, עוד אומר המשנה ברורה, שאין בעיה לומר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' יותר מפעם אחת, משום שעיקר קבלת עול מלכות שמים היא בפסוק הראשון של קריאת שמע, ומכיוון שאדם אמר את הפסוק הראשון שבקריאת שמע פעם אחת, הוא קיבל על עצמו מלכות שמים, וברגע שהוא אומר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', זה מתייחס לקבלת עול מלכות שמים שהוא אמר מקודם, דהיינו, לשמע ישראל שהוא אמר, ולכן אין בזה חשש של שתי רשויות.

אמירת אמן שתי פעמים

כתוב ברמ"א, שאסור לומר אמן יותר מפעם אחת, ובטעם הדבר מבאר המשנה ברורה, משום שגם זה נראה כשתי רשויות, אם כי מביא המשנה ברורה על המקום בשם המגן אברהם, שמקל בדבר, וסובר שאפשר לומר אמן יותר מפעם אחת, אבל האחרונים מסכימים לפסק השולחן ערוך, שאסור לומר אמן יותר מפעם אחת, אבל יכול לומר 'אמן ואמן', וכפי שנאמר בפסוק, 'ברוך ה' לעולם אמן ואמן'.

משמעות המילה 'אמן'

מביא המשנה ברורה בשם הפרי מגדים, שיש שתי משמעויות לאמירת אמן, יש אמן שמשמעותו היא, שאני מקיים ומאמת את הדבר, ויש אמן שמשמעותו היא, אני מתפלל שכך יהיה, וממילא, בסוג ברכה כזאת שיש בה את שתי המשמעויות, לדוגמא, ברכת רפאנו, שמבקשים מהקב"ה 'רפאנו ה' ונרפא', ומסיימים 'רופא חולי עמו ישראל', שיש בזה מקום לשתי משמעויות, יש מקום למשמעות שאני מאמת ומקיים את הדברים, ויש משמעות לבקשה של תפילה, ובברכה כזאת שיש בה את שתי הדברים, גם תפילה וגם שבח, יש מקום לומר שתי אמנים, אמן אחת שמשמעותו בקשה על העתיד, ואמן נוסף משמעותו שאני מאמת ומחזק את הדברים, עוד אומר המשנה ברורה, אדם ששומע שתי ברכות נפרדות משני אנשים, יותר טוב שיענה שני אמנים על כל אחד ואחד בפני עצמו, אבל אפשר גם לענות אמן אחד על שתיהם.

'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'

צריך לומר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בשקט, ובטעם הדבר מביא המשנה ברורה, משום שיש לנו בעיה, מצד אחד, כאשר משה רבינו כתב בתורה את פרשת שמע ישראל, הוא לא כתב 'ברוך שם' וגו', מצד שני, יעקב אבינו כן אמר 'ברוך שם' וגו', שהרי כתוב, שכאשר קיבץ את בניו וביקש לגלות להם את העתיד, נסתלקה ממנו שכינה, פנה יעקב לבניו ואמר, שמא יש בכם מישהו שהוא לא כשורה, שלא ראוי שתשרה שכינה, פתחו כולם ואמרו, 'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד', החזיר יעקב כנגדם ואמר, 'ברוך שם' וגו', ומטעם זה אנו אומרים אותו בשקט, כדי שיהיה היכר שזה לא כתוב בתורה, אלא זו הוספה.

דיוקים בקריאת שמע

צריך להפסיק מעט בין 'לעולם ועד' לבין 'ואהבת', כדי להפסיק בין קבלת עול מלכות שמים לבין קבלת מצוות, וכן צריך להפסיק בפסוק ראשון, בין 'שמע ישראל' לבין 'ה' אלקינו', ולומר כך, שמע ישראל – ה' אלקינו – ה' אחד, דהיינו, שמע ישראל, ה' שהוא אלקינו, הוא ה' אחד, וכן כאשר אומר, 'והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך', צריך להפסיק, ואז להמשיך 'על לבבך', שלא תהיה משמעות שעל לבבך זה רק היום, אלא בכל יום יהיו בעיניך כחדשים, וכן בפרשה השנייה אומר, 'אשר אנכי מצווה אתכם היום', ואז 'לאהבה', כיוון שלאהבה את ה' זה בכל יום, ולא רק היום.

צריך להפסיק בין 'נשבע' לבין ה', שלא תהיה משמעות של שבי, וכן צריך להתיז ז' של 'תזכרו', כדי שלא תהיה משמעות תשכרו לשון שכר, והרי כתוב, אל תהיו כעבדים המשרתים כדי לקבל שכר, וצריך להדגיש את היו"ד של 'שמע ישראל', שלא תיבלע ושלא תיראה א', וכן צריך לתת רווח בין 'וחרה' לבין 'אף', שלא יישמע 'וחרף'.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א