"יומו של יהודי המקפיד על לימוד הלכה תמידין כסדרן, מקבל צורה אחרת לגמרי" – אומר הגאון רבי יצחק לוקסנברג שליט"א, רב שכונת נאות שמחה במודיעין עילית, בשיחה מיוחדת שקיימנו עמו לרגל ט"ו בשבט. "אצל יהודי שכזה, גם יום רגיל של חולין הופך למרומם יותר ומקודש יותר. וכאשר מגיעים לט"ו בשבט, הדבר בולט שבעתיים.
"ישנם כאלו שאצלם מנהג אכילת הפירות בט"ו בשבט הוא בגדר 'פולקלור', טקס משפחתי חביב, שמתבטא בעיקר באכילה, בהנאת הגוף. אבל אצל יהודי של הלכה המעמד הזה מקבל פנים אחרות", אומר הגר"י שליט"א, המוסר בעצמו מדי יום שיעור ב'דף היומי בהלכה' לפני קבוצת לומדים.
"רבים נוהגים לומר תפילות מיוחדות בעת אכילת הפירות; יש שנוהגים ללמוד סדר מסוים של משניות וזוהר, או לומר את ט"ו מזמורי שיר המעלות בתהילים, ואלו מנהגים חשובים מאוד, הן מצד עצמם והן בשל כך שהם יוצקים תוכן מרומם יותר לשולחן ט"ו בשבט. אמנם צריך להוסיף, כי המפתח לכל הסגולות והמעלות הרוחניות שבמנהג אכילת הפירות נעוץ דבר ראשון בכך שהאכילה תהיה כראוי לפי ההלכה, שהברכות ייאמרו בכוונה, כל מאכל בברכתו הראויה וכפי הסדר. הקיום המעשי של המצווה על פי פרטיה ודקדוקיה, הוא תמיד הבסיס הראשוני וההכרחי, והתנאי לכל הסגולות הרוחניות הנוספות שיש במצווה.
"יהודי שלומד ויודע הלכה, יכול גם לנצל את שולחן ט"ו בשבט כדי לחזק את בני הבית בענייני ברכות, בכוונת הברכות. ללמד את הילדים דינים שהם עדיין אינם יודעים. בימינו יש שפע ב"ה, רבים נוהגים לשים על השולחן מינים רבים של פירות, החל משבעת המינים ועד פירות נדירים ביותר שלא נראים במשך כל השנה בחנויות. ביניהם פירות שברכתם משתנה מ'העץ' ל'אדמה' ואפילו 'שהכל'. בט"ו בשבט ישנה הזדמנות להתעמק בצוותא בכל זה – כמובן, מי שאכן יודע את הדינים וההלכות, וביכולתו ללמד לבני ביתו ולהרחיב את ידיעותיהם.
"גם ילדים קטנים יכולים לקלוט כללים הלכתיים בסיסיים כדוגמת 'מג"ע א"ש' – המציין את סדר הקדימה בברכות לפי: מזונות, גפן, עץ, אדמה, שהכל. את החשיבות של מין שבעה, ושל 'חביב' ו'שלם'. גם אם עדיין אינם מסוגלים לרדת לכל הדקויות והפרטים, חשוב להקנות להם את ידיעת המושגים הללו.
"חשוב גם להרחיב מעבר לפן ההלכתי, במשמעות של הברכה וחשיבותה ובפעולה הרוחנית שלה", מוסיף הגר"י שליט"א. "ידועים דברי הירושלמי (קידושין ד, יב) שעתיד אדם לתת את הדין על כל שראתה עינו ולא אכל, ורבי אלעזר חשש לכך והיה נוטל מעות ורוכש בהם מכל מאכל שהוא פעם אחת בשנה. כל הבריאה מספרת את שבחו של הבורא ית', כל הנברא בשמי ולכבודי יצרתיו. כל פרי, כל מאכל, מגלם עוד פלא של הבריאה, ועל הכל צריך לשבח. זו זכות לשבח. ובט"ו בשבט, ששפע כה רב ומגוון נמצא על השולחן, זו אכן הזדמנות מצוינת לכך".
לפרוש או ליהנות?
אגב דברי הירושלמי הללו, מזכיר הגר"י לוקסנברג את דברי ה'מסילת ישרים' בפרק י"ג בביאור מידת הפרישות, שם הוא מביא מאמרי חז"ל סותרים לכאורה בעניין זה, כדוגמת מה שמצינו ברבנו הקדוש שלפני פטירתו זקף את עשר אצבעותיו לשמים והשתבח שלא נהנה מהעולם הזה כלום, וכן ישנם עוד מאמרים רבים בשבח הפרישות וההסתפקות במועט. ואם כן כיצד מתיישבים הדברים הללו עם הירושלמי הנזכר, ועם מאמרי חז"ל נוספים בגנות הפרישות, וכגון מה שנאמר שכל היושב בתענית נקרא חוטא?
"ראשית", אומר הגר"י שליט"א, "המסילת ישרים שם מחלק בין פרישות מדברים הכרחיים לאדם, שאם הוא נמנע מהם הוא מצער את עצמו, ועל כך נאמר שמי שיושב בתענית נקרא חוטא – ובין פרישות רצויה, דהיינו ליהנות מהעולם במה שמוכרח לצורכי גופו ולא להרבות בתענוגים מעבר לכך.
"אמנם גם בפרישות מהסוג השני, הרצוי, כותב ה'מסילת ישרים' שאין זו דרך שווה לכל העם – 'ואין רוב הציבור יכולים להיות חסידים, ודי להם שיהיו צדיקים'. ולכן לא קבעו חז"ל הלכות מפורשות וסייגים בעניינים אלו. אולם – מוסיף המסילת ישרים – 'השרידים אשר בעם החפצים לזכות לקרבתו יתברך, ולזכות בזכותם לכל שאר ההמון הנתלה בם – להם מגיע לקיים משנת חסידים אשר לא יוכלו לקיים האחרים, הם הם סדרי הפרישות האלה… שכיון שאי אפשר לאומה שתהיה כולה שוה במעלה אחת.. הנה לפחות יחידי סגולה ימצאו, אשר יכינו את עצמם הכנה גמורה, ועל ידי המוכנים יזכו גם הבלתי מוכנים אל אהבתו יתברך והשראת שכינתו…'.
מהשרידים אשר בעם
"כשאנו קוראים את המילים הללו", אומר הגר"י לוקסנברג, "אי אפשר שלא להעלות את דמותו הגדולה של מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל שנסתלק מעמנו זה לאחרונה, שהיה מאותם 'השרידים אשר בעם' בפרישותו המופלאה, וזיכה את כל 'שאר ההמון הנתלה בו', כלשון המסילת ישרים. מלבד הענין הסגולי שיש בזה, כמו שכותב המס"י, שעל ידי 'המוכנים יזכו גם הבלתי מוכנים אל אהבתו יתברך והשראת שכינתו' – הרי מרן זצ"ל חינך והחדיר בפועל את רוח ההסתפקות במועט בכל הדור. בפרט אחר הסתלקותו, כשהכל שחים אחר הנהגותיו ואורחותיו, הדברים קיבלו הד גדול ועשו חריש עמוק בציבור.
"שמעתי מעשה שהיה, אודות אברך ורעייתו שהלכו לרכוש רהיטים בחנות, והתלבטו לגבי רהיט מסוים בין שתי אפשרויות – זול או יוקרתי. אמר האברך לרעייתו: 'ניקח את הפשוט, הרב שטיינמן בוודאי היה מסתפק בזה…'. והנה הם רואים את המוכר מחייך לעצמו… 'זו כבר הפעם העשירית שאני שומע את הדברים הללו מהלקוחות שבאים לכאן'… אמר להם.
"על כל פנים, רוב העולם אינו אוחז באותה 'משנת חסידים' ואינו מסוגל לדרגות כאלו של פרישות. בשביל רוב העולם הדרך היא להכניס את הרוחניות בתוך ההנאות עצמן, להעלות אותן לקדושה, על ידי התבוננות בחסדי הבורא, על ידי שבח והודיה, אמירת הברכות בכוונה, והקפדה בכל הלכות האכילה והברכה.
"ללא ספק", מסיים הגר"י שליט"א את דבריו, "יהודים שמקפידים ללמוד הלכה כסדר, כדוגמת כל אותם אלפים שלומדים מדי יום את ה'דף היומי בהלכה' – יכולים לצקת תוכן רוחני מרומם ליום הזה ולמנהגיו, ומי ייתן ורבים יראו וכן יעשו בעקבותיהם".
ב'דרשו' מזכירים לציבור הרחב כי בימים אלו הושקה בקו התוכן של 'דרשו' שלוחה חדשה מיוחדת לענייני ט"ו בשבט. בחיוג למספר 4992* (או: 0772222666), ובכניסה לשלוחה 7, תוכלו לבחור בין שמיעת דרשות והרצאות בענייני ט"ו בשבט מפי הרב שלמה לוינשטיין או הרב מנחם שטיין; שיעורים במשנה ברורה בסעיפים הנוגעים לדיני קדימה בברכות, ברכת שהחיינו, ושאר דיני ברכת הפירות מפי הגאון רבי אריה זילברשטיין שליט"א; שיעורים בהלכות הנוגעות לט"ו בשבט (שלא ע"פ סדר המשנה ברורה) מפי הגאון רבי משה ידלר שליט"א; ושיעורים בהלכות בדיקת תולעים בפירות מפי הרה"ג רבי משה ויא שליט"א.