המסופק באמצע קריאת שמע אם אוחז בפרשה ראשונה או שנייה, מה דינו?

מדוע סדר קריאת הפרשיות בקריאת שמע אינו מעכב?│וכיצד ינהג אדם שדילג פסוק בקריאת שמע ואינו יודע באיזה פסוק מדובר?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות קריאת שמע במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן ס"ד]  

קריאת שמע שלא כסדר הפסוקים והתיבות

קריאת שמע צריך לקרוא כסדר התיבות והפסוקים והפרשיות, ולכן, אדם שקרא קריאת שמע למפרע, דהיינו, שהקדים את המאוחר, הדבר תלוי, אם הוא הקדים פסוק מאוחר לפסוק מוקדם, וכל שכן אם הוא הקדים מילה מאוחרת למילה מוקדמת, הדין הוא שלא יצא ידי חובה, כיוון שכתוב 'והיו הדברים האלה' ודורשים חז"ל, בהווייתם יהיו, דהיינו, כצורתם, ולא להקדים פסוק מאוחר לפני הפסוק המוקדם יותר, כלומר, שלא יאמר את הפסוק 'וכתבתם על מזוזות ביתך' לפני 'וקשרתם', וכל שכן שלא יקדים מילה מאוחרת למילה מוקדמת, כגון לומר 'ידך' לפני 'וקשרתם'.

קריאת שמע שלא כסדר הפרשיות

כל זה אמור בסדר הפסוקים, אבל לא בסדר הפרשיות, ולכן, אדם שהקדים פרשה מאוחרת לפרשה מוקדמת, דהיינו, שקרא 'והיה אם שמוע' לפני 'שמע', או שקרא 'ויאמר' לפני 'והיה אם שמוע', יצא ידי חובה, וכך היא דעת השולחן ערוך, והגר"א חולק וסובר, שמדרבנן זה מעכב, והחילוק בין סדר הפסוקים לסדר הפרשיות הוא, משום שהפרשיות גם בתורה עצמה אין להם סדר, וכל אחת נכתבה במקום אחר ולא באותו סדר שאנו קוראים, והסדר שאנו קוראים אותם, הוא סדר של חז"ל, שאמרו חז"ל, מפני מה קדמה פרשת שמע לוהיה אם שמוע, כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואחר כך עול מצוות, ולכן בדיעבד הסדר הזה לא מעכב.

דילג פסוק בקריאת שמע

אדם שיודע שהוא טעה ודילג פסוק אחד משמע ישראל, ואינו זוכר איזה פסוק הוא דילג, חוזר לתחילת הפרשה, ואם הוא יודע איזה פסוק הוא דילג, כגון שיודע שהוא אוחז בפרשת 'והיה אם שמוע' לפני 'ויאמר' ודילג את הפסוק 'השמרו לכם', הדין הוא, שהוא לא יכול להשלים אותו היכן שהוא אוחז, כיוון שזה קריאה למפרע, ולכן יחזור חזרה לפסוק ששכח, ומשם והלאה יקרא עד הסוף, ואדם שאוחז בסוף 'והיה אם שמוע' לפני 'ויאמר', והוא נזכר שפסוק וקשרתם לאות על ידך, או כל פסוק אחר מפרשת שמע, הוא דילג ולא אמר, הדין הוא, שהוא צריך לחזור מאותו פסוק, ולקרוא משם עד סוף פרשת שמע, אבל הוא לא צריך משם ואילך לקרוא גם 'והיה אם שמוע', שהרי סדר הפרשיות אינו מעכב, ואם אינו זוכר כלל איזה פסוק הוא דילג, חוזר לתחילת הפרשה אפילו אם הוא אוחז בסוף פרשת 'והיה אם שמוע', ואפילו אם נאמר שפרשת זו היא רק מדרבנן, בכל זאת חוזר לתחילת הפרשה, ולא אומרים בזה ספיקא דרבנן לקולא, והטעם מבאר המשנה ברורה, שמכיוון שהוא עוסק בדברים האלו, צריך לחזור מהתחלה.

אדם שאינו יודע באיזה פרשה הוא אוחז

אדם שאוחז במילה 'ובשעריך', ואינו יודע האם הוא בפרשה הראשונה או בפרשה השנייה, מספק חוזר לפרשה ראשונה, אבל אם הוא כבר התחיל 'ויאמר' אנחנו אומרים סירכא נקיט ואזיל, ומסתבר שהוא אמר טוב, ואדם שאוחז במילה 'וקשרתם' ואינו יודע איזה מהם, הדבר תלוי, אם אמר אותו בלשון יחיד, אז הוא בפרשה ראשונה, אבל אם אמר אותו בלשון רבים, אז הוא בפרשה שנייה, ולפעמים, על פי הציבור יכול אדם לדעת היכן הוא אוחז, כיוון שכנראה שהוא אוחז יחד איתם.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א